רשימות בכתב-ידו של יעקב מרדכי (1762-1838) – מראשוני היהודים בצפון קרוליינה – ארצות הברית, סוף המאה ה-18 או ראשית ...

רשימות בכתב-ידו של יעקב מרדכי (1762-1838) – מראשוני היהודים בצפון קרוליינה – ארצות הברית, סוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19
ארבעה דפי מחברת גדולים שעליהם סיכם יעקב מרדכי (1762-1838) בכתב יד צפוף רעיונות תאולוגיים הנוגעים לבריאת העולם ומתן תורה לעם ישראל, ושלוש פיסות נייר שעליהן רשם ראשי פרקים לרעיונות העוסקים כפי הנראה בפרשת השבוע ובענייני דיומא. [ארצות הברית, סוף המאה ה-18 או העשורים הראשונים של המאה ה-19]. אנגלית, מעט יידיש ומעט עברית.
בארבעת הדפים מסכם מרדכי בכתב ידו, באנגלית, רעיונות תאולוגיים הנוגעים לבריאת העולם ולמתן תורה מתוך הספרים "מאמרים על ההיסטוריה האוניברסלית" לתאולוג הצרפתי ז'אק בנין בוסואה (Discours sur l'histoire universelle, Jacques-Bénigne Bossuet) ומתוך אחד מספריו של הפילוסוף הצרפתי הקתולי Francois Philippe Mesenguy (כפי הנראה Abbrégé de l'histoire de l'Ancien Testament).
שלוש פיסות הנייר הקטנות עוסקות ברעיונות השאובים בדרך ישירה יותר מן היהדות: האחת, ביידיש, עוסקת בפירוש כינוייו של יוסף המקראי; השנייה בפירוש המילה "שית" ובשלישית מוזכר הפסוק "שובה ישראל וגו'".
יעקב מרדכי (Jacob Mordecai; 1762-1838), סוחר, מחנך ומחלוצי ההתיישבות היהודית בדרום ארצות הברית. היה בנו של מוזס מרדכי, יהודי גרמני שחי באנגליה, שם נשא לאישה את אליזבת וויטלוק, גיורת ממוצא אנגלי. מרדכי האב נכשל בעסקיו ומשלא השיב את חובותיו הוגלה כאסיר למושבות הבריטיות בצפון אמריקה. לאחר שריצה את עונשו התיישב מרדכי האב בפילדלפיה. בגיל 13 כבר שימש יעקב מרדכי כרובאי בקונגרס הקונטיננטלי בעת שבתו בפילדלפיה, ולאחר מכן היה פקידו של דייוויד פרנקס, שבעת מלחמת העצמאות האמריקנית היה ממונה על האספקה לאסירים הבריטיים. פרנקס הואשם בנאמנות לבריטים ונאסר, ומרדכי פנה למסחר, נישא, ולאחר נדודים התיישב בוורנטון, עיירה קטנה בצפון קרוליינה, שם פתח חנות כלבו. לאחר מותה של אשתו, ג'ודי, נשא מרדכי את אחותה הצעירה בקי לאישה. כחלוף כמה שנים שבמהלכן פשטו את הרגל ושימשו בתפקיד מנהלי המגורים של בית הספר לבנים בעיר, פתחו בני הזוג בית ספר פרטי לבנות. מרדכי ניהל את בית הספר ולימד בו, ולצידו לימדו ילדי המשפחה הבוגרים, שזכו כולם להשכלה נרחבת ומעמיקה, וביחוד רחל, בתו הבכורה. בית הספר הדגיש את חשיבות ההשכלה המדעית והידע בעידן שבו נטו בתי הספר לבנות להתמקד בנימוסים, הליכות ועיסוקים ההולמים נשים כרקמה וכנגינה. בית הספר נחל הצלחה, אולם משנסגר רכש מרדכי חווה בקרבת ריצ'מונד, וירג'יניה, ונקלע שוב לקשיים כלכליים שלא חדלו עד יום מותו. את אחרית ימיו עשה בריצ'מונד עצמה, שם היה ממקימי בית הכנסת "בית שלום".
בשנים שבהן פעל בוורנטון היה מרדכי היהודי היחיד בעירו הנידחת, מקום שבו לא היו ספרים מכל סוג שהוא מצויים בשפע, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בספרי קודש. בסביבה זו בלט מרדכי בהיותו איש ספר. הוא ידע את התנ"ך על בוריו והיה בן בית בספרות האנגלית הנוצרית והחילונית של תקופתו, נטה חיבה לסוגה האפולוגטית, ועסק בכתיבה דתית אפולוגטית שמטרתה להגן על היהדות מפני מתקיפיה. כמו כן, בהעדר ספרי לימוד מן המוכן, עסק מרדכי בהכנת חומרי לימוד לתלמידות בית הספר הפרטי שניהל. כיהודי המנהל בית ספר לבנות-טובים נוצריות – מחזה יוצא דופן – ביקש מרדכי להנחיל לתלמידותיו את ערכי הנאורות שבהם דגל. בבית הספר נחוגו חגים יהודיים ונוצריים כאחד, והונהגה סובלנות מוחלטת לכל זרם דתי באשר הוא. כתביו של מרדכי לא התפרסמו מעולם, אך יש יסוד להניח שדפים אלו שייכים לכתיבתו האפולוגטית או לחומרי הלימוד שהכין.
[4] דף (כתובים משני צידיהם), 20X33 ס"מ בקירוב; [3] פיסות נייר קטנות, גודל משתנה. מצב טוב. קרעים, קרעים חסרים קלים ובלאי בשולי הדפים. כתמים קלים.