ספר גליא רזא - מאהלוב, תקע"ב - הקדמת רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים"

ספר גליא רזא - מאהלוב, תקע"ב - הקדמת רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים"
ספר גליא רזא, עניני קבלה ממחבר "פלאי" [עלום-שם], רבי אברהם מתלמידי האריז"ל. מאהלוב, תקע"ב [1812]. הקדמה והסכמה ארוכה מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת".
הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חתימות ורישומי בעלות רבים בדפי הפורזץ, ביניהם: "שייך לה"ה מו"ה אחים וואגשאל פין הוסאטין" [ורישום דומה בגרמנית: "ספר זה גליא רזא שייך לאחים וגשל – משה לאנדסברג"], "הספר שייך להרבני... מוה"ר מנחם מנלי וואגשאל"; "...זה הספר שייך לה"ה מו"ה משה לאנדעסבערג[ר?]" [יתכן שהוא הגאון רבי משה לנדסברג, מדייני פוזנא ומחשובי תלמידי רבי עקיבא איגר – ידוע הציור של רבי עקיבא איגר, בו הוא נראה הולך ברחוב בלוויית שני דיינים, שאחד מהם הוא רבי משה לנדסברג], "הק' לוי יצחק", "שמואל אווערבאך", "הק' אברהם מרגליות".
[2], ז, [1], ט-מד, מז-מח דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים קטנים בשולי הדפים. קרעים בשולי דף השער, קרע קטן משוקם בדף השער, וקרע חסר קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 111.
הדעות חלוקות אודות זהותו של מחבר הספר. יש אומרים שהוא רבי אברהם ברוכים ויש אומרים שהוא רבי אברהם ב"ר אליעזר הלוי. ראה מאמרו של ג' שלום, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 119-124, השולל את שתי הדעות.