ספר בני יששכר, שני חלקים – זולקווא, תר"י – מהדורה ראשונה של החלק הראשון

ספר בני יששכר, שני חלקים – זולקווא, תר"י – מהדורה ראשונה של החלק הראשון
ספר בני יששכר, מאמרי חסידות וקבלה על מועדי וחודשי השנה, חלק ראשון, על ענייני שבת ועל החודשים ניסן-אב, וחלק שני, על חודשים תשרי-אדר, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד מונקאטש ודינוב. זולקווא, תר"י 1850. מהדורה ראשונה של החלק הראשון.
שני חלקים בכרך אחד. לפנינו המהדורה הראשונה של החלק הראשון, שנדפסה בשנת תר"י יחד עם החלק השני (החלק השני, על חודשים תשרי-אדר, נדפס לראשונה בשנת תר"ו, עוד לפני החלק הראשון, ונדפס בשנית בשנת תר"י יחד עם המהדורה הראשונה של החלק הראשון).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, "החוזה מלובלין", על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז שפעם בראש השנה לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, אך בעיקר נודע על שם רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
[1], כד; עב; פב; כא דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי שעווה במספר דפים). חיתוך שוליים עם פגיעה בטקסט ובכותרות בחלק מהדפים. קרע בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקם. קרעים במספר דפים נוספים, חלקם עם חיסרון ופגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 91, 92.