ספר שו"ת התשב"ץ – אמשטרדם תצ"ח-תצ"ט – מהדורה ראשונה – הגהות בכתב יד ה"ישמח משה" – עותק שעבר בירושה לבן-נינו האדמו"ר ...

ספר שו"ת התשב"ץ – אמשטרדם תצ"ח-תצ"ט – מהדורה ראשונה – הגהות בכתב יד ה"ישמח משה" – עותק שעבר בירושה לבן-נינו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

ספר שו"ת התשב"ץ, שלושה חלקים, מאת רבינו שמעון בן צמח דוראן. עם ספר שו"ת חוט המשולש, מאת נכדי המחבר. אמשטרדם, [תצ"ח-תצ"ט 1738-1739]. מהדורה ראשונה. עם ארבעה שערים. השער הראשון מאוייר בדמויות משה ואהרן, דוד ושלמה.
בתחילת הספר שבע הגהות קצרות בכתב יד קדשו של הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה". ההגהות מכילות תיקוני טעויות דפוס (רוב הטעויות תוקנו במהדורת למברג תרנ"א ובמהדורת מכון ירושלים. חלקן תוקנו על פי העתקות כתבי יד של התשב"ץ).
הספר הגיע בירושה לבן-נינו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. בכמה דפים חותמות בעלות שלו מתקופת כהונתו כאב"ד אורשיווא.
בעל ה"ישמח משה" היה רגיל לכתוב הגהות בשולי הגליונות של ספריו (ראה: ייטב פנים ח"ב, חוסט תרע"ב, דף קנד/2, אות ד; הגאון הקדוש בעל ישמח משה, ברוקלין תשמ"ד, עמ' קעז-קעח; קטלוג קדם 72, פריט 131; ראה גם פריט הבא). ספרייתו של בעל ה"ישמח משה" עברה לנכדו בעל ה"ייטב לב" וממנו עברה לבנו בעל ה"קדושת יום טוב". לאחר פטירת ה"קדושת יום טוב" עברו הספרים בחלקם לידי בנו הגדול בעל ה"עצי חיים" (ראה: ויגד משה, ברוקלין, תשל"ב, עמ' רעו – סימן לד אות כד), ובחלקם לידי בנו הצעיר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
ספר התשב"ץ מובא מספר פעמים בספריו של בעל ה"ישמח משה", ובפרט בספר השו"ת שלו "השיב משה". לדוגמה: "אחר שכתבתי כל אלה, נשאתי עיני וראיתי בתשובת מהר"ש דוראן, שהוא חלק רביעי של התשב"ץ, הנקרא חוט המשולש, בטור הראשון סימן מ"ג, שכתב..." (השיב משה, יורה דעה, סימן מח). כמו כן, מוזכר הספר שלפנינו כמה פעמים בספרי בן-נינו האדמו"ר מסאטמר. ראה לדוגמה: "והמהר"ם שיק ז"ל... וגרם לו זאת עבור שלא היה ספר התשב"ץ בידו, כאשר העיד בעצמו... שאין ספר התשב"ץ בידו ולא ראהו בפנים, לזה כתב כן. ולאחר העיון בפנים הספר נלפענ"ד [=נראה לפי עניות דעתי] ברור כמו שכתבתי" (שו"ת דברי יואל, אורח חיים, סימן ו, עמ' מז).
במספר דפים הגהות קצרות ותיקונים בכתב-יד [מוקדם]. חתימות ורישומים שונים בעברית ובאותיות לטיניות: "הק' יונתן בנימין גראס – האמאק" (ראה עליו בחומר המצורף); "הק' מאיר [ג?]רונוואלד".
[11], צא; סט, [1]; סח, [1]; [1], לו; [2], לט-פג; [1], פה-קא, [1] דף. ארבעה שערים. 32 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש בדפים האחרונים. חתימות וחותמות שונות. כריכת עור חדשה.
למהדורה זו ידועים מספר וריאנטים, הנבדלים זה מזה במספר דפי השער. ידועים עותקים עם 7 דפי שער (ואף עם 8 דפי שער, ראה קטלוג "קדם", מכירה 59, פריט 88), וישנם עותקים בהם מופיעים במקור רק 4 דפי שער (כמו בעותק שלפנינו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, וראה מאמר דן וגיטה ירדני, עלי ספר, י, עמ' 119-132). בשער הראשון המאויר נרשם פרט השנה "אשר" [תק"א 1741], אולם הספר נדפס למעשה בתצ"ח-תצ"ט.

האדמו"ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.