ספר מגיד מישרים – וילנא, תרל"ה – העותק של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - עם רישום "קוויטל"

ספר מגיד מישרים – וילנא, תרל"ה – העותק של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - עם רישום "קוויטל"

ספר מגיד מישרים, מאת רבינו יוסף קארו בעל "בית יוסף" ו"שלחן ערוך". ווילנא, תרל"ה 1875.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חותמות בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בעיה"ק ירושלים [בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב], עם הכתובת: "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות – בעיה"ק ירושלים תובב"א".
בראש השער רישום "קוויטל" (כנראה של חסיד שנתן את הספר לאדמו"ר ורשם את שמו ושם אמו כדי שהאדמו"ר יזכירו לברכה וישועה בעת תפילתו ולימודו).
חותמות בעלות מוקדמות יותר של רבי יעקב בן ציון הכהן מנדלסון – רב בניוארק, ארה"ב [נולד בתשרי תרל"ו ונפטר בחודש אב תש"א].
הספר המופלא מגיד מישרים מכיל סודות גדולים וסתרי תורה שנתגלו למרן רבי יוסף קארו בעל בית יוסף ושלחן ערוך, באמצעות "מגיד" שנשלח אליו מן השמים והיה מתגלה אליו לעתים מזומנות.
[3], 4-104 עמ'. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם חסרון בטקסט בראש הדף האחרון. נייר דבק לשיקום במספר מקומות. חותמת. כריכה חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).