ספר בית יעקב – דיהרנפורט, תנ"ו – מהדורה ראשונה – חתימת יד קדשו של המקובל האלוקי רבי נפתלי כץ, בעל "סמיכת חכמים"

ספר בית יעקב – דיהרנפורט, תנ"ו – מהדורה ראשונה – חתימת יד קדשו של המקובל האלוקי רבי נפתלי כץ, בעל "סמיכת חכמים"

ספר שו"ת בית יעקב, מאת רבי יעקב אב"ד צויזמר, [דיהרנפורט], תנ"ו [1696]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי נפתלי כץ, בעל "סמיכת חכמים". בתחתית דף השער מופיעה חתימת ידו: "נפתלי הכהן מאוסטרא" (כך נהג לחתום, ראה: רפאפורט-הארטשטיין, שלשלת זהב, הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשס"א, במבוא, עמ' יז).
בראש הספר שלפנינו נדפסה הסכמת רבני "ועד ארבע ארצות", ביניהם "נפתלי הכהן החונה בק"ק פוזנן יע"א והגליל יצ"ו" – הלא הוא רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" שהעותק שלפנינו היה שייך לו.
הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), איש אלוקים קדוש ונורא, מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז, אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל רבי נפתלי כ"ץ בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. בהיותו בן שלושים[!] נתמנה רבי נפתלי לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל "גליל אוקריינא", מקום בו שימשו ברבנות לפניו גדולי עולם כרבינו המהרש"א ועוד. בשנת תמ"ט נתמנה לרבה של פוזנא, על מקומו של רבי ישעיה הורביץ נכד השל"ה הקדוש, עיר חשובה ומרכזית, בה שימשו ברבנות לפניו השל"ה הקדוש, בעל ה"לבושים" וזקנו המהר"ל מפראג. באותו הזמן נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות" בהיותו רק כבן ארבעים שנה[!], תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. רבי נפתלי היה מגדולי המקובלים באשכנז, ועסק גם בקבלה מעשית, בהשבעות ובכתיבת קמיעות. בשנת תע"א פרצה שריפה גדולה בפרנקפורט ורבי נפתלי נאלץ לברוח מן העיר, לאחר שהואשם על ידי תושביה הלא-יהודים של פרנקפורט בגרימת השריפה תוך כדי עיסוקו בקבלה מעשית. לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך כשהגיע לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהווה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה.
שמו נודע בעולם על שם ספרו "סמיכת חכמים" על מסכת ברכות, שבראשו הקדמה חשובה על-פי הקבלה. חיבר שירים, תחינות ותפילות עפ"י הקבלה, והיה אומרם בלילה בעת קומו לקונן על גלות השכינה. מקצת מהם נדפסו בספר הקדוש "בית רחל". צוואתו הנוראה נדפסה בעשרות מהדורות בשם "צוואת רבי נפתלי כ"ץ".
בשעת פטירתו מן העולם בעיר קושטא, אירעו עמו דברים נוראים, וכל העם ראו את כוחותיו המופלאים וקדושתו הרבה. לפי הסיפור, המובא בספר 'שער נפתלי ורפואת הנפש' (ובספרים אחרים), עברו לפניו יהודים רבים מאנשי העיר ולכל אחד מהם אמר מאיזה גלגול נשמה הוא בא.
מסופר כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה ונסתלק בעיר קושטא – ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'.
רבי נפתלי כ"ץ הניח אחריו דורות ישרים גאונים וצדיקים. חתנו הגאון רבי משה רוקח, בן הגאון רבי אלעזר רוקח בעל "ארבעה טורי אבן" היה מאבות אבותיו של הגאון הקדוש האדמו"ר שר שלום מבעלזא, אבי שושלת האדמו"רים הקדושים מבעלז.
קכח, [8] דף. ספירת דפים משובשת. מספר דפים נכרכו שלא במקומם. ללא דף קדם-שער שצורף רק לחלק מהטפסים. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי מספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. קרעים נוספים בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהדבקה. סימני עש במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

חתימת שמו של ה"סמיכת חכמים" כקמיע וסגולה לישועות
בספר "דברי דוד" (הוסיאטין תרס"ד, עמ' 60) מובא סיפור מופלא שסיפר האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב: "פעם אחת סיפר אדמו"ר זי"ע [רבי דוד משה מטשורטקוב] המעשה שבעת שהיה הבעש"ט זי"ע בעיר סטאמבול בנסיעתו לארץ הקודש, שמע בשם מה שמרעישים העולם על הרבי רבי נפתלי הכהן זלל"ה שנותן קמיעות ומשמש בשמות הקדושים, וביקש הבעש"ט מאחד שיביא לו איזה קמיע ויפתח אותה, וירא שלא היה כתוב שם רק שמו 'הק' נפתלי הכהן', והשם הזה לבד היה מועיל לכל מה שנתן הרבי ר' נפתלי את הקמיעות שלו".