פנקס "קהל ספרד" במישקולץ – תרל"ט עד תר"פ – תיעוד היסטורי בלתי-ידוע על הקמת הקהלות האורתודוקסיות בהונגריה, לאחר ...

פנקס "קהל ספרד" במישקולץ – תרל"ט עד תר"פ – תיעוד היסטורי בלתי-ידוע על הקמת הקהלות האורתודוקסיות בהונגריה, לאחר קונגרס 1869 – חתימת הרב ויטריאל, רבה הראשון של הקהילה, וחתימות ראשי וחברי הקהילה
פנקס בפורמט גדול, פנקס הקהילה של "קהל ספרד" במישקולץ (Miskolc, הונגריה), הכולל את תקנות הקהילה משנת תרל"ט, עם חתימות הרב וראשי הקהל, ועם הוספות ושינויים לתקנות משנת תרס"ג ומשנת תר"פ. עברית ויידיש.
הדפים האחרונים בפנקס שלפנינו נכתבו בשנת תרל"ט, זמן קצר לאחר ייסוד הקהילה. בדפים אלה מופיעים: דף מבוא (בעברית) וארבעה דפים עם 26 תקנות הקהילה (ביידיש). בסוף התקנות מופיעות 47 חתימות של חברי "קהל ספרד", בראשן חתימת רב הקהילה רבי "חיים וויטריאל" וחתימת ראש הקהל רבי "אברהם צבי שטרויס". בשולי החתימות משנת תרל"ט, נוספה תעודה בגרמנית משנת 1884 בחתימת נשיא הקהילה "Adolf Strauss" [רבי אברהם צבי שטרויס הנ"ל].
בדפים הראשונים של הפנקס, הוספות (ביידיש) מתקופות שונות (אחת מהן מתוארכת: תרס"ג), הכוללות תיקונים ושינויים לתקנות הראשונות. עם חתימות ראשי הקהילה ובראשם רבי "אברהם צבי שטרויס". בהמשך הפנקס: שבעה דפים עם שמות שבעת ראשי הקהילה (לכל אחד דף שלם; כל שם רשום בראש הדף באותיות מרובעות גדולות); הוספות חדשות לתקנות, משנת תר"פ (העתקה, חלקה בכתיבה מרובעת, כולל העתקת חתימת רב הקהילה רבי יוסף שלמה רייניץ ושמות רבים של בני הקהילה).
במבוא הארוך (משנת תרל"ט), מופיע תיאור מעניין ומפורט (שככל הידוע לנו לא נדפס עד היום) על ה"קונגרס" הידוע משנת תרכ"ט, על פרישת החרדים מאותו קונגרס והקמת הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה בראשות "הצדיק" רבי יצחק רייך [הנשיא הראשון של הלשכה האורתודוקסית בבודפשט], ברשיון "אדוננו המלך האדיר החסיד פראנץ יאזעף". במבוא זה נכתב בפרוטרוט גם על הסיבה שהביאה קבוצה מן החרדים במישקולץ להתפלג מהקהילה האורתודוקסית ולהקים את "קהל ספרד", לאחר שהקהילה המרכזית התאחדה עם הניאולוגים.
במבוא זה הם כותבים בחריפות רבה נגד הניאולוגים ("אנשי קהילת הקונגרס") ונגד האיחוד של הקהילה האורתודוקסית עמם. תחילה הם מתארים את מאורע הפרדת הקהילות בהונגריה: " ונתחלק עמנו... עם אחד לשני עמים... כי השליכו הדת אחרי גיום... וכמה קהילות שהיו מקודם באגודה אחת ולעדה אחת... נתפרדה החבילה. זה אומרים לד' עינינו, וזה אומרים איננו לד'...". לאחר מכן כותבים על הפירוד בקהילת מישקולץ: " גם בקהלתנו אשר ישב בה אחד והראש ממיסדי תורת הקאנגרעס, נחלקה לשני כיתות: כשני חלקים [=שני שליש מהקהילה] נשארו באמונתנו, וחלק א' [=שליש מבני הקהילה] המירו דתם לדת קאנגרעס, וגם הרב איתם...". הם מספרים על החרמת הניאולוגים מקהל ישראל ע"י רבני הונגריה: " ואנשי קאנגרעס, רבניהם, שוחטיהם ומשמשיהם... ובתי הכנסיות שלהם נאסרו באיסור גמור מכל גדולי זמנינו בכל מדינותינו". הם מספרים כי בהמשך נכנעו הניאולוגים – "אנשי הקונגרס" – במישקולץ לקהילה האורתודוקסית הגדולה: " ויהי כאשר ראו אנשי קאנגרעס כי לא יכולו לאנשי ארטהאדאקסען... ויוציאו קול במחנה העברים לאמור את שלום אחינו אנו מבקשים, נהיה לעם אחד, כדי לקיים בנו 'ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם', וקבלו גם הם עליהם להיות ארטהאדאקסען... ויעמוד גם השטן על ימינו... כי כמה אנשי ארטה[אד]אקס הסכימו אתם ונגמר הדבר בלי עצה ובלי תבונה כאות נפש קאנגרעס להיות כולנו לעדה אחת: ארטהאדאקס...".
בהמשך הם מספרים על הקלקולים בענייני שמירת הדת ושינויי המנהגים שאנשי "קהילת הקונגרס" לשעבר הכניסו בקהילה. הם מתארים כיצד בימי הסליחות, בחודש אלול תרל"ז, התפרצו כמה מאנשי הקהילה המרכזית, באמצע אמירת הסליחות "זכור ברית", כשהם מלווים בשוטרים והפריעו לתפילתם בבית הכנסת: " באו עלינו עם י"ח פאנדארן [=18 שוטרים] מלובשי חרב ושריון... הוציאו כל איש ישראל מכאן, כי הס מלהזכיר בשם ד', וכיבו את הנרות ודחפו אותנו והוציאו חרב מנרתק... הבוקר אור נסגרו אנשים מאתנו בבית הכלא...". הם מספרים כי בעקבות אותם מאורעות הקימו את "קהל ספרד" ברשיון ה"קולטוס מיניסטער" [=שר התרבות] "וברשות כל גדולי זמנינו".
בפנקס שלפנינו מתגלים פרטים רבים מתקופת ייסוד "קהל ספרד במישקולץ" ("דער מישקאלצער ספרד געמיינדע"), שחלקם אינם ידועים מכל מקור אחר. על פי המופיע בספר "קהילות הונגריה" התפלגה קהילת מישקולץ בשנת תר"ל (1870) והחרדים הקימו קהילה נפרדת. שם נכתב עוד: "בשנת תרל"ה (1875) התאחדו הפלגים מחדש על יסוד אורתודוקסי. זמן קצר לאחר מכן הקימה קבוצת יהודים קהילה חסידית תחת השם 'קהילה ספרדית', עם בית כנסת משלה, חברת משניות, חברת נשים וחברת 'מחזיקי הדת'. מוסדות חינוך במישקולץ: בית ספר יהודי עממי, 3 ישיבות ו-3 תלמודי תורה שאליהם באו ללמוד צעירים מכל מחוז בורשוד" (קהילות הונגריה, עמ' 228). בפנקס שלפנינו מתברר בין היתר, כי הקהילה הנפרדת "קהל ספרד" נוסדה באופן רשמי לאחר אלול תרל"ז, ותקנותיה נכתבו "בשנת וקהל ספרד יצליחו לפ"ק" [תרל"ט].
פרשת הקמת ה"קהילות הנפרדות" בהונגריה וטרנסילבניה החלה לאחר ה"קונגרס" הידוע בשנת תרכ"ט (1868-1869), במהלכו הוקם בתמיכת הממשלה ארגון-גג ארצי של כל הקהילות היהודיות, שנועד לייצג את כלל יהודי הונגריה בפני השלטונות. גוף זה, שכונה "הלשכה היהודית הארצית", נשלט כבר מתחילתו על ידי הניאולוגים, ומשום כך פרשו האורתודוקסים מקונגרס הייסוד, ולאחר השתדלות אצל השלטונות הקימו ועד ארצי משלהם, בשם "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות האוטונומיות". כך נוסדו בשנים תר"ל-תרל"ב קהילות נפרדות ("קהל יראים ארטהאדאקסן") בהרבה מערי הונגריה וטראנסילבניה (זיבנבירגן), שפעלו לצד קהילות ה"קונגרס" הניאולוגיות. לצד זאת, נוצר זרם שלישי של קהילות, שסירבו להצטרף לשני הארגונים ופעלו באופן עצמאי מול השלטונות. קהילות אלה כונו "סטטוס קוו".
במספר מקומות פעלו שתי קהילות אורתודוקסיות – קהילה "אשכנזית", לצד קהילה חסידית "ספרדית". על הכינוי "ספרדים" לקהילות הפורשות מסופר כי מכיון שלא היתה אפשרות לקבלת רשיון ממשלתי להקמת שתי קהילות אורתודקסיות באותה עיר, מצא "הראש היהודי" פתרון גם לבעיה זו. בערים שונות בהונגריה (טעמשוואר ועוד) היו קהילות עתיקות של ספרדים מגולי ספרד, שהגיעו להונגריה בתקופת השלטון הטורקי. כאשר רצתה קבוצה חרדית או חסידית להתפלג מהקהילה האורתודקסית, הם קראו לקהילתם שם "קהל ספרד" ולרב הקהילה ניתן התואר "חכם", ועל תקן זה הם קיבלו רשיון ממשלתי כיהודים "ספרדים". קהילות כאלו הוקמו במהלך שנות התר"ל בערים מישקולץ וקלויזנבורג ובערים נוספות.
הרב הראשון של הקהילה ה"ספרדית" במישקולץ נקרא בשם הרב ויטריאל. שמו הפרטי לא נודע ברשימות ההיסטוריות, רק במקור אחד נכתב כי שמו היה "רבי משה ויטרול" (א' פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, ב', עמ' 127), אך בפנקס שלפנינו מתברר כי הוא חותם בשם: "חיים וויטריאל" (ראה תמונה 71b).
בשנת תרמ"ה נתמנה רבי יוסף שלמה רייניץ לרב הקהילה ה"ספרדית" במישקולץ, והוא כיהן בתפקיד כארבעים שנה עד לפטירתו בשנת תרפ"ה (ראה: שמואל ברמה, ירושלים תשמ"ה, עמ' רצד-רצה). בית הכנסת של "קהל ספרד" שכן ברחוב קולטשאי בעיר (קדושי מישקולץ והסביבה, עמ' 13). בשנת תרפ"ו נתמנה לרב הקהילה רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל "יגל יעקב" (בהקדמת המהדורה החדשה של הספר יגל יעקב – ברוקלין, תשע"ד – מופיעים מעט פרטים לתולדות "קהל ספרד" במישקולץ).
[18] דף (הכוללים כ-22 עמ' כתובים). 41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשוליים, ללא פגיעות בטקסט. הדף האחרון ריק והודבק לדף שלפניו. כריכת עור חדשה.