מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של משה מונטיפיורי – נשלח אל רבי נתן מרקוס אדלר רבה הראשי של האימפריה הבריטית – רמסגייט ...

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של משה מונטיפיורי – נשלח אל רבי נתן מרקוס אדלר רבה הראשי של האימפריה הבריטית – רמסגייט, תרל"ב – "פרדס מונטיפיורי"
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של משה מונטיפיורי, אל הרב הראשי של האימפריה הבריטית רבי נתן מרקוס אדלר. כתוב על נייר מכתבים רשמי. רמסגייט (אנגליה), 12 בנובמבר 5632 (1871). אנגלית.
במכתבו כותב מונטיפיורי: "אני מקווה שתואיל לכנס פגישה של ה-Holy Land Committee ["ועד ארץ הקודש"]... יש לנקוט אמצעים להטבת מצבו של הנכס היפואי. אני מבין שערך הקרקע עולה והולך ומצטער על שחלפו חודשים רבים כל כך בלי שיגיע לאוזנינו כל מידע בנוגע להתקדמות בעיבוד האדמה".
ככל הנראה מתייחס מונטיפיורי בדבריו לפרדס שרכש ביפו בשנת 1855. הפרדס, המכונה "פרדס מונטיפיורי" או "גן מונטיפיורי" נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. לאורך השנים ידע הפרדס עליות ומורדות, נקלע לקשיים שונים ומנהליו הוחלפו. רבים מעמיתיו של מונטיפיורי, ובהם הרב נתן מרקוס אדלר, ניסו להביא למכירת הפרדס או להחכרתו מנימוקים של חוסר רווחיות, אולם מונטיפיורי התעקש להוסיף ולקיים את הפרדס, שנשא עבורו חשיבות שמעבר לשיקולים כלכליים, עד ליום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן מרקוס אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (Synagogue United), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף מקופל לשניים (שלושה עמודים בכתב-ידו של מונטיפיורי), 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. מספר קרעים לאורך סימני הקיפול.
משה מונטיפיורי נהג להכתיב את מכתביו למזכירו ולחתום את שמו בסופם. מכתבים הכתובים בכתב-ידו אינם שכיחים.