מכתב "שנה טובה" עם ברכות מהמשגיח רבי ירוחם ליבוביץ – מיר, אלול תרפ"ו – "בכוח"ט... לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה ...

מכתב "שנה טובה" עם ברכות מהמשגיח רבי ירוחם ליבוביץ – מיר, אלול תרפ"ו – "בכוח"ט... לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה שלמה ושלום השקט"
מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק, המשגיח, רבי ירוחם ליבוביץ. מיר, [אלול תרפ"ו 1926].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מנהל "ועד הישיבות" בווילנא, שקרא לו לבוא ל"אסיפת הרמי"ם" לחיזוק המגביות לטובת ה"ועד". המשגיח כותב לו על הקושי לעזוב את הישיבה וזיכוי הרבים בעיצומו של חודש אלול: "... בטח מובן לו כי קשה לפני לע"ע [לעת עתה] לעזוב את הרבים הקדוש...", ולכן הוא מציע דרך אחרת לחיזוק המגביות.
בחתימת המכתב מסיים המשגיח בברכות לשנה טובה: " ידידו עוז דו"ש [דורש שלומו], מברכו בכוח"ט בסשצ"ג [בכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה שלמה ושלום השקט... י' ליוואוויץ".
הגאון הצדיק רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (תרל"ה-תרצ"ו), מגדולי המחנכים וחכמי המוסר בדורו. תלמיד "בית התלמוד" בקלם, ומורו ורבו של רבי יחזקאל לווינשטיין. כיהן כמנהל רוחני ("משגיח") בישיבות ליטא, ישיבת ראדין ועוד. עיקר שדה פעולתו היה בשמשו עשרות שנים כמנהל רוחני בישיבת מיר, אותה ניווט בנדודי הישיבה לפולטובה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר חזרת הישיבה לעיר מיר, היה הוא הכוח המרכזי בכינון הישיבה מחדש, ובהעמדת תלמידים מובהקים מגדולי הדור. רבים מגדולי ראשי הישיבות בדורנו היו מתלמידיו המובהקים, והיו נוהגים לכנותו בשם "אדמו"ר" [אדוננו מורנו ורבינו], בהם: הגאון רבי חיים שמואלביץ, הגאון רבי אריה ליב מאלין (שהיה מעורכי ספרי שיחותיו "חבר מאמרים", "דעת חכמה ומוסר") ועוד.
במכתב שלפנינו מספר רבי ירוחם על הקושי לעזוב את הרבים הפוקדים את הישיבה בימי חודש אלול: "קשה לפני לעת עתה לעזוב את הרבים הקדוש...". בדבריו אלו הוא מתייחס לתופעה שהייתה חוזרת על עצמה מדי חודש אלול בישיבת מיר, כאשר רבים מבוגריה היו מתקבצים מרחבי תבל ובאים אל הישיבה, לעסוק בעבודת השם, בלימוד התורה ולימוד המוסר בימי חודש אלול. רבים מהם היו נשארים להתפלל עם בני הישיבה בימים הנוראים. רבי ירוחם היה מנצח על האווירה הרוחנית הגבוהה ששררה בישיבה בימים אלו, והיה עסוק בימים אלו למעלה מראש. בחודש אלול היה רבי ירוחם מוסר שתי שיחות התעוררות נוספות בכל שבוע, מלבד שיחות פרטיות ארוכות שהיה משוחח עם תלמידיו האורחים ועם תלמידי הישיבה. בדרכים שונות היה ר' ירוחם מעודד את התופעה של הגעת הבוגרים, ואף היה דואג לכל הבאים בסידור מקומות ישיבה נוספים בהיכל הישיבה (עדויות רבות על כך, ראה במאמר זאב פלדמן, "ימים נוראים בהיכלה של מיר", לקראת שבת, גליון 409, ערב ראש השנה תשפ"א, עמ' 10-13).
ר' ירוחם קירב במיוחד את הבאים מארצות מרכז-אירופה אל הישיבה, ומסר להם "וועדים" מיוחדים, בהם השריש את יסודות האמונה והחשיבה התורנית העמוקה של ישיבות ליטא (משיחות אלו נדפסו חמשת חלקי "דעת תורה"). הרב וולבה שהיה מצעירי תלמידיו כותב עליו בהקדמת ספרו הנודע "עלי שור": "...מחיצה עבה מבדלת בין עולם התורה לעולם אשר בחוץ. העומד בחוץ, אף אם הוא שומר תורה ומצוות, אין לו ציור ומושג מהפלא המתחולל בפנים... וכיצד נראה אדם התורה כשהוא נהפך לאיש אחר? בוא נא אתי – ידידי הקורא, נצעדה 'עלי שור' על החומה 'להסתכל ביפיו של בן פורת עלי עין'... מחבר ספר זה – בהיותו צעיר לימים, רוח סערה הביאתו לתוך מחיצת האדם הגדול בענקים, אדמו"ר מאור עינינו, מחיה מתים במאמריו, מרן ר' ירוחם הלוי... בישיבת מיר... ומבשרו חזה מהו טל התחיה של תורת האדם וחיי האדם הגדול למי שזכה להסתופף בצלו...".
גלויית דואר. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרע קל בשוליים. בול. חותמות דואר מה-21 ו-22 באוגוסט 1926.