אוסף ספרים מספריית "קלויז הגר"א" בווילנא

אוסף ספרים מספריית "קלויז הגר"א" בווילנא

אוסף ספרים מגוון מספריית "קלויז הגר"א" בווילנא. בכל הספרים רישומים וחותמות שונות של הקלויז.
1. ספר עולת תמיד, ביאור על שולחן ערוך אורח חיים, מאת רבי שמואל אורגלר מקראקא. אמשטרדם, [תמ"א 1681]. חותמות "נדבה לבהמ"ד החסיד הגר"א ז"ל...".
2-4. כרך ובו שלושה ספרים: • ספר הזהר, חלק ראשון, על ספר בראשית. ווילנא, תרמ"ב 1882 (חסרים 12 עמ' עם "הגהות המיוחסות להגר"א ז"ל"). • ספר יהל אור – הדרת קדש, ביאורים על הזוהר מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, [תרמ"ב] 1882 (ספירת הדפים הראשונה, על ספר בראשית בלבד). • ספר בהיר או קרני אור, באור על הזוהר מאת רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא. ווילנא, [תרמ"ג] 1883. על ספר בראשית בלבד.
בדפי הבטנה ובשערי הספרים חותמות: "שייך לקלויז הגאון מווילנ[א]". בדף השער של יהל אור רישום בכתב יד גבאי ה"קלויז": "נדבת המביא לבית הדפוס, הרב ר' שמואל לוריא נ"י, שכרו לא יקופח מאת המשלם שכר טוב לישרים בלבותם, ברכת גבאי קלויז הגר"א זצוק"ל".
5. ספר הגהות בשמ"ח [בשמלה חדשה] על טריפות – אדרת יהודה, חידושים והגהות על הלכות טריפות, מאת רבי יהודה זאב ריזבש. וורשא, [תרנ"ג] 1893. שני סוגי חותמות: "חותם בית אולפנא רבתא דרבינו הגדול הגר"א זללה"ה בווילנא" וחותמת "בהמ"ד הגר"א ז"ל בווילנא". רישום בכתב יד בדף השער: "שייך לקלויז הגר"א".
6. ספר יפה תואר, מדרש רבות על התורה, ספר שמות. [ונציה, תי"ז 1657]. עותק חסר דפים רבים ופגום. בדף הראשון חותמות "חותם בהמ"ד הגר"א ז"ל בווילנא", ורישומים בכתב-יד: "שייך לבהמ"ד הגאון זלה"ה".
6 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

קלויז הגר"א בווילנא
"קלויז הגר"א" או "גאונס קלויז" (קלויז הגאון) היה בית מדרש מפורסם בעיר ווילנא שהיה ממוקם בחצר בית הכנסת הגדול ופעל בעיר עד השואה. הקלויז נתייסד במבנה שבו ישב הגר"א כשהוא שקוע בלימודו ותפילתו ובו התפלל יחד עם מניין מצומצם של מקורבים. לאחר פטירת הגר"א נתלה שלט מעל המקום בו ישב, בו נכתב: "זהו מקום הגר"א זצללה"ה...", והמקום נחסם על מנת למנוע מאנשים לשבת על מקומו של הגר"א. בקלויז התקיימו שיעורים קבועים ונהגו בו כפי מנהגי הגר"א.
פנקס הקלויז נשתמר בכתב-יד, והועתקו בו תעודות הקשורות לקלויז כבר משנת תקי"ז. אחד מן המסמכים בפנקס, המתוארך לכ"ב חשון תקנ"ח, כחודש לאחר פטירת הגר"א, מתעד את בחירתם של אחי הגר"א רבי יששכר בער, ורבי אברהם בן הגר"א, לממונים על "החזקת מנין הגאון המנוח ז"ל". בתעודות אחרות בפנקס חתומים מלבד השניים הנ"ל, גם רבי יהודה ליב בן הגר"א ורבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א, רבי אברהם דאנציג בעל "חיי אדם", ועוד כמה מגדולי תלמידי הגר"א ומקורביו (ראה: ישראל קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנה, וילנא תרצ"ה, עמ' 78-80; הרב שלמה זלמן הבלין, פנקס קלויז-הגר"א בווילנא, ישורון טז, תשס"ה, עמ' תשמו-תשס; הרב דוד קמינצקי, ספר 'מעשה רב', ישורון כא, תשס"ט, עמ' תשפא-תשפט).

"...בחצר בית הכנסת משמאל נמצא בית התפלה של הגר"א, שאיזו אימת הוד עולה ובוקעת מתוכו. כשאתה נכנס לתוכו ומסתכל בלומדים הזקנים והישישים, נדמה לך, שנשמתו של הגר"א מרחפת שם עדיין, ומיד הנך מתחיל לקרוא את הנוסח על הטבלא הקבועה בקיר הדרומי במקום הקדוש שישב בו הגאון:
'מצאנו צדיק תמים בדורות האחרונים, שמעו הולך בכל איים ומדינה, חכמתו בחוץ תרונה, לספר שבחו נבער כל אדם מדעת, בנה בנית לך עליות מרווחות, שוש תשיש ב"ה שובע שמחות, זה שבתו הבית הזה ארבעים שנה, למד כל דבר חכמה ובינה, עוד לימד את העם דעת בחבוריו על מקרא, משנה, תלמוד בבלי, ירושלמי, אגדות, הלכות, דבריו ככוכבים לעד יאירו, פרושיו כזהר יזהירו, יום ליום ולילה ללילה יחוו דעת על זוהר ותיקונים, היכלות וס' יצירה, רעיא מהימנא, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הוויות דאביי ורבא, רעם גבורותיו יתבוננו הכמהים, יען כי שם נגלו אליו האלקים, הלא היא הדעת, זכרו לא יסוף מקהל ועדה, בחבוריו ישוטטו רבים ותרבה הדעת'.
(מתחת להטבלא העמידו ארון מפואר, כדי שלא יוכל איש לשבת על מקומו הקדוש. האגדה מספרת, כי במקום הבימה עתה היתה עומדת עריסתו של הגר"א ז"ל"). ...וכשאתה עומד שם שקוע במחשבות והרהורים הנך מזדעזע פתאום לשמע צעקות רוויות דמעות של אשה מרת נפש, המתפרצת לתוך הקלויז, כדי להתפלל לפני ארון הקדש על בעלה החולה או על בנה הנוטה למות. ביחוד מרובים היו החזיונות האלה בתחלת המלחמה (=מלחמת העולם הראשונה).
לפני כל גיוס היה הקלויז מתמלא נשים וטף, שהיו הולכים קודם אל בית העלמין הישן להשתטח שם על קברו של הגר"א, על קברה של אם הגר"א ועל זה של הגר-צדק, ואחרי כן היו באים אל ה'קלויז' של הגר"א ומתנפלות אל תוך ארון הקודש בדמעות וצעקות קורעות לב ונפש. ביחוד נוראות היו יללות התינוקות, שהאמהות היו מביאות אותם לבכות ולהתפלל בעד אבותיהם שנלקחו למלחמה. ב'קלויז' של הגר"א התפלל גם בעל 'החיי אדם'. מספרים: פעם אחת ביום הכפורים בשעת תפלת מוסף נשחת האויר מאד מפני הדחק והנרות הרבים העוממים, אז צוה בעל 'החיי אדם' לפתוח את החלונות. כשאמרו לו, שיש בזה חשש משום כבוי – השיב: 'יכבו אלף נרות של שעוה וחלב ואל יכבה אף אחד מנרות ד' – נשמת אדם'.
ב'קלויז' של הגר"א נמצאים תכשיטים יקרי-המציאות של ספרי התורה מחברות שונות ברוסיה ואמריקה, וגם פנקסים עתיקים (אחד משנת תקנ"א) של החברות: ש"ס, אלפס, מדרש, משמורים, וגם של החברה משניות, שנוסדה על ידי הגר"א, ובנו ר' אברהם הגיד בה את השיעור הראשון במעמד אביו ובעל 'החיי אדם'. ב'קלויז' של הגר"א נמצא בחדר מיוחד גם אוצר ספרים גדול של הספרות הרבנית, סמוך לאוצר הספרים על הכותל המערבי שאצל הפתח תלוי לוח ובו רשומים מנהגי הגר"א בתפלה ועבודה".
(חייקל לונסקי, מהגיטו הוילנאי, עמ' 52-54)

"ואשר אחזה לי אספרה, כאשר סיפר לי מאהבינו, הרה"ג זקן ונשוא פנים, מו"ה דוב בער זצ"ל (מור"צ בווילנא), אשר עיניו עוד ראו את מורינו הגאון החסיד נ"ע, בעודו בחיים, והתפלל עמו בבית מקדש מדרשו. והגיד לי כי מקום הבימה עתה בבית מדרש הגאון נ"ע, הוא המקום אשר שם עמדה ערש יצועי הגאון נ"ע, מקום מה נורא אשר מלאכי אלהים עלו וירדו בו, ולמחרת בעלותי הבימה ההיא לעמוד קבל עם, זכרתי דברי הרב הנ"ל, ואבהל...". (מכתב רבי יהושע העשיל הלוי לרד"ל. נדפס בראש הספר "עליות אליהו")