ספר שערי תשובה – עם אגרת הגר"א בתרגום ללאדינו – אזמיר, תרט"ו

ספר שערי תשובה – עם אגרת הגר"א בתרגום ללאדינו – אזמיר, תרט"ו

ספר שערי תשובה, חיבור מוסר בלאדינו, עם תרגום של אגרת הגר"א ללאדינו. אזמיר, [תרט"ו 1855?].
חיבור זה יצא לאור ע"י חברת "שערי תשובה" בקהילת בלגרד, שעסקה בפעולות צדקה וחבריה התחייבו להפריש מעשר כספים. בדף השער נדפס: "אינג'ינייאדו די לוס סי'[נייוריס] יחידים די לה סיב'דאד' די בילוגראד'ו..." [חובר על ידי יחידי קהילת בלגראד...].
אגרת הגר"א מתחילה בדף ח/2. בראשה מופיעה הקדמה קצרה (בעברית): "אמר המעתיק ראיתי לחבר ולהיות דופק על שערי תשובה אגרת זו של הגאון הק' חסידא קדישא כמוהר"ר אליהו מווילנא זצוק"ל יען דבריו כגחלי אש...". האגרת עצמה נדפסה בלאדינו.
רישום בעלות בכתיבה ספרדית [מאוחרת] בתחתית דף השער: "מק"ק אזמיר יע"א – הצעיר דב הכה"ן ס"ט".
טז דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים (כמה מן הקרעים בדף השער משוקמים). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1144.
מהדורה נדירה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

אגרת הגר"א
המפורסמת ביותר מבין אגרותיו של הגר"א היא אגרת הדרכה ומוסר ששלח לבני משפחתו כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. אגרת זו נכתבה במקור כאגרת פרטית לאשתו ואמו ומלכתחילה לא נועדה לפרסום, אך מספר שנים לאחר פטירתו נדפסה ונפוצה כאגרת מוסר לרבים ובהמשך נדפסה בעשרות רבות של מהדורות (וינוגרד מונה למעלה ממאה מהדורות. ראה: אוצר ספרי הגר"א, מס' 1138-1256). אגרת זו היא כפי הנראה החיבור הנפוץ ביותר אצל ההמון מכל כתבי הגר"א. היא נדפסה בנפרד וכנספח לספרי מוסר וספרים אחרים. כמו כן, נדפסה האגרת בארצות שונות (כולל בארצות המזרח) ותורגמה לשפות שונות.
את האגרת כתב הגר"א במהלך נסיונו לעלות לארץ ישראל, נסיון שלא צלח (ראה להלן). לפי בעל "עליות אליהו" כתב הגר"א את האגרת בהגיעו לעיר קניגסברג:
"והנה אוהב מצות כמוהו לא ישבע מצות, עלה לפניו לנסוע לארץ הקדושה ושם פעמיו, דרך פרייסין ואונגרין, ובבואו לק"ב [קניגסברג] שלח מכתב לביתו, אגרת עלים לתרופה (נדפס כמה פעמים) מלא מוסר ויראה, והנהגה ישרה ביראת ה'..." (עליות אליהו, ליד הערה פג).
הגר"א מזכיר את עניין ארץ ישראל באגרתו שלוש פעמים. פעם אחת בראש האגרת כשהוא מתייחס לנסיעתו: "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא…", פעם שניה באמצע האגרת: "ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך… ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה'...", ופעם שלישית כשהוא כותב לאמו: "ואם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". משתי המובאות האחרונות נראה כי כוונתו של הגר"א היתה להכין את הקרקע בעלייתו על מנת שיוכל לאחר מכן להעלות לארץ גם את בני משפחתו.
אגרת הגר"א נדפסה החל ממהדורתה הראשונה יחד עם אגרת המוסר המפורסמת שכתב הרמב"ן לבנו. אגרת זו נדפסה לראשונה במנטובה שפ"ג, בספר תפוחי זהב לרבי יחיאל מילי. נקודה משותפת לשתי האגרות הוא הבקשה לקרוא את האגרת בקביעות. הרמב"ן כותב באגרתו: "ותקרא אגרת הזאת פעם אחת בשבוע…", והגר"א כותב באגרתו: "ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה…". השם שניתן לשתי האגרות הוא "עלים לתרופה" ומאז נדפסו תחת שם זה בעשרות מהדורות.
על אף שכבר יצא לדרך, לא צלחה עלייתו של הגר"א והוא חזר לביתו קודם שהגיע לארץ ישראל. לפי המסופר, כאשר נשאל בסוף ימיו מדוע לא הגיע לבסוף לארץ ישראל, ענה כי מנעוהו מן השמים. כך נכתב בהקדמת בני הגר"א לביאורו על שולחן ערוך אורח חיים:
"לעת זקנתו שאלתי פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני. פעם א' הפצרתי בו הרבה, והשיבני: אין לי רשות מן השמים…".