אוסף מהדורות של ספר עלים לתרופה – אגרת הגר"א:

אוסף מהדורות של ספר עלים לתרופה – אגרת הגר"א:

אוסף מהדורות של "עלים לתרופה" (אגרת הרמב"ן ואגרת הגר"א), רובן בתוך מהדורות שונות של ספרי מוסר:
1. ספר דברי חכמים וחידותם, מאת רבי אפרים העקשיר, עם ספר "עלים לתרופה". וורשא, ת"ר 1840. ה' דף אחרונים עם שער מיוחד: "עלים לתרופה".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1140. וינוגרד רושם מהדורה זו כמהדורה שלישית של "עלים לתרופה" (אחרי מהדורת ווילנא תק"ס ומינסק תקצ"ו). במהדורות הבאות של "דברי חכמים וחידותם" לא נדפסה, ככל הנראה, אגרת הגר"א.
2. קונטרס ארבעה אגרות נפתחות – אגרת הרמב"ן, אגרת הגר"א, אגרת המוסר לרבי ישראל סלנט ואגרת הגר"מ [רבי מנחם מן] ממינסק. ווילנא, תרמ"ב 1882. וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1153.
3. ספר שארית יוסף, אגרת התשובה ויסוד התשובה לרבינו יונה, ספר אורחות חיים לרא"ש ו"עלים לתרופה". ירושלים, תרנ"ג [1893]. וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1160.
4. ספר שערי קדושה, מאת רבי חיים ויטאל, עם "עלים לתרופה", ועם אורחות חיים להרא"ש ו"סגולה נפלאה" מאת הבן איש חי. ירושלים, תרס"ז [1907]. שער נפרד לספר "עלים לתרופה" (הספר הופץ גם בנפרד מ"שערי קדושה", ראה סעיף הבא).
מעבר לשער הראשון הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק שרים: "קודש לה' לישיבת הנ'[דיב] המ'[הולל] ס'[יניור] עבדיה הררי הי"ו המשתדל יצחק שרים ס"ט".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1167.
5. ספר "עלים לתרופה". ירושלים, תרס"ז [1907]. (ללא 4 דפים בסוף עם ספר אורחות חיים מהרא"ש ו"סגולה נפלאה", ראה סעיף קודם). וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1167.
6-7. ספר היראה, להחסיד רבינו יונה גירונדי, עם "עלים לתרופה". ווילנא, תרע"ד [1914]. שני עותקים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1174.
8. ספר תהלים, עם "עלים לתרופה", עם תרגום ליידיש. ווילנא, [דפוס סטריאוטיפי של מהדורת תרע"ג 1913].
9. ספר צוואת יסוד ושורש העבודה לרבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, עם איגרת הגר"א. פיעטרקוב, תרפ"ד [1924]. בהוצאת האדמו"ר רבי יעקב ליינער מראדזין.
10. ספר "צואות גאוני ישראל", Hebrew Ethical Wills, חלק ראשון וחלק שני, לוקטו ונערכו על ידי ישראל בן ברוך בר אברהם. פילדלפיה, תרפ"ז 1926. בין הטקסטים הכלולים בספר מופיעה גם אגרת הגר"א. עברית ואנגלית.
11. ספר תהלים, עם "עלים לתרופה". ווילנא, תרצ"ו [1936].
12. "אגרת הגר"א, הנקראת עלים לתרופה, עפ"י דפוס מינסק וכת"י, עם ביאור דבר האגרת, על פי כתבי הגר"א, מאת הרב נחמיה פעפער". ניו יורק, תש"ס [2000]. מהדורה מוגהת בהוצאת "מכון הגר"א" [בני ברק – ניו יורק]. מהדורה מיוחדת שנדפסה לזכותו של ח"כ הרב אריה דרעי ע"י "חבר מעריציו ומוקיריו" בניו יורק, "יוציאהו משעבוד לגאולה מאפילה לאור גדול...", "וזכות זו תעמוד לו לצאת מאפילה לאורה ולהחזיר העטרה בראש כל חוצות".
12 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

אגרת הגר"א
המפורסמת ביותר מבין אגרותיו של הגר"א היא אגרת הדרכה ומוסר ששלח לבני משפחתו כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. אגרת זו נכתבה במקור כאגרת פרטית לאשתו ואמו ומלכתחילה לא נועדה לפרסום, אך מספר שנים לאחר פטירתו נדפסה ונפוצה כאגרת מוסר לרבים ובהמשך נדפסה בעשרות רבות של מהדורות (וינוגרד מונה למעלה ממאה מהדורות. ראה: אוצר ספרי הגר"א, מס' 1138-1256). אגרת זו היא כפי הנראה החיבור הנפוץ ביותר אצל ההמון מכל כתבי הגר"א. היא נדפסה בנפרד וכנספח לספרי מוסר וספרים אחרים. כמו כן, נדפסה האגרת בארצות שונות (כולל בארצות המזרח) ותורגמה לשפות שונות.
את האגרת כתב הגר"א במהלך נסיונו לעלות לארץ ישראל, נסיון שלא צלח (ראה להלן). לפי בעל "עליות אליהו" כתב הגר"א את האגרת בהגיעו לעיר קניגסברג:
"והנה אוהב מצות כמוהו לא ישבע מצות, עלה לפניו לנסוע לארץ הקדושה ושם פעמיו, דרך פרייסין ואונגרין, ובבואו לק"ב [קניגסברג] שלח מכתב לביתו, אגרת עלים לתרופה (נדפס כמה פעמים) מלא מוסר ויראה, והנהגה ישרה ביראת ה'..." (עליות אליהו, ליד הערה פג).
הגר"א מזכיר את עניין ארץ ישראל באגרתו שלוש פעמים. פעם אחת בראש האגרת כשהוא מתייחס לנסיעתו: "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא…", פעם שניה באמצע האגרת: "ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך… ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה'...", ופעם שלישית כשהוא כותב לאמו: "ואם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". משתי המובאות האחרונות נראה כי כוונתו של הגר"א היתה להכין את הקרקע בעלייתו על מנת שיוכל לאחר מכן להעלות לארץ גם את בני משפחתו.
אגרת הגר"א נדפסה החל ממהדורתה הראשונה יחד עם אגרת המוסר המפורסמת שכתב הרמב"ן לבנו. אגרת זו נדפסה לראשונה במנטובה שפ"ג, בספר תפוחי זהב לרבי יחיאל מילי. נקודה משותפת לשתי האגרות הוא הבקשה לקרוא את האגרת בקביעות. הרמב"ן כותב באגרתו: "ותקרא אגרת הזאת פעם אחת בשבוע…", והגר"א כותב באגרתו: "ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה…". השם שניתן לשתי האגרות הוא "עלים לתרופה" ומאז נדפסו תחת שם זה בעשרות מהדורות.
על אף שכבר יצא לדרך, לא צלחה עלייתו של הגר"א והוא חזר לביתו קודם שהגיע לארץ ישראל. לפי המסופר, כאשר נשאל בסוף ימיו מדוע לא הגיע לבסוף לארץ ישראל, ענה כי מנעוהו מן השמים. כך נכתב בהקדמת בני הגר"א לביאורו על שולחן ערוך אורח חיים:
"לעת זקנתו שאלתי פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני. פעם א' הפצרתי בו הרבה, והשיבני: אין לי רשות מן השמים…".