מכתב התרמה בחתימות ידיהם של האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (ר' שלמק'ה) ורבי שמשון אהרן פולונסקי (הרב מטעפליק) - ...

מכתב התרמה בחתימות ידיהם של האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (ר' שלמק'ה) ורבי שמשון אהרן פולונסקי (הרב מטעפליק) - "וזכות המצוה יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל נזק" - ירושלים, שנות הת"ש
מכתב התרמה עבור תלמוד תורה "בית ישראל", בחתימות וחותמות האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוועהיל ורבי שמשון אהרן פולונסקי - הרב מטעפליק. שכונת בית-ישראל, ירושלים [בין השנים ת"ש-תש"ה 1940-1945].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מסמכים רשמי של רבי שמשון אהרן פולונסקי, רבה של שכונת "בית-ישראל" שבירושלים (הרב מטעפליק). נשלח "אל כבוד אחינו הנדיבים תושבי שכונת בית ישראל והסביבה". במכתב קריאה לסייע לקיומו של התלמוד תורה השכונתי "בית ישראל", בו מתחנכים כמאתיים ילדים.
על המכתב חתום (בחתימתו וחותמתו) הרב מטעפליק; לצד חתימתו, מכתב המלצה מאת האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל, הכולל מספר שורות (בעפרון, כפי הנראה בכתיבת סופר) וחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "גם אני מבקש מאת כל יודעי ומכירי בשכונת בית ישראל, להחזיק ילדי הת"ת לבל יתמוטטו חו"ש [=חס ושלום], וזכות המצוה יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל נזק, "שלמה בהר"מ [=בן הרב מרדכי] זללה"ה". לצד חתימת האדמו"ר מופיעה חותמתו: "שלמה בהר"מ זלה"ה גולדמן מזוועהל, ירושלים ת"ו".
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), נודע כאיש אלוקים קדוש וכבעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו אינן שבות ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם. על פי רוב הסתיר את גדולתו בתורה, אך במקרים ספורים גילה את כוחו בתורה. בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר התעוררה ביפן השאלה באיזה ימים יש לשמור את השבת ויום הכפורים, היתה דעתו מנוגדת לדעתו של ה"חזון איש" והוא עמד על דעתו בתוקף. על כך מספר הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי: "דבר מפורסם בירושלים, כי ימים אחדים לפני פטירת הרה"ג המקובל, בעל מופת, האדמו"ר ר' שלמהל'ע מזוויל (שהיה נקרא 'זווילר רבי', ושהיה בקי ומחדש גם בדברי הרמב"ם של קידוש החודש), כשכבר היה חולה מסוכן... ויאמר לי... אל יחוש למנינם של דעות אחרות, כך מקובלני כי החשבון מתחיל מירושלים... ויש לי על זה ראיות גם מהרמב"ם... אבל הדבר ברור גם מצד עצמו... ומסר לי אחד מתלמידיו שלמד אצלו הלכות קידוש החודש, שבשעתו שלח את אחד מתלמידיו להחזון איש למסור לו, שלדעתו, הרמב"ם בהלכות קידוש החודש חולק על הרז"ה..." (תלפיות, כרך ג, חוברת ג-ד, עמ' 639).
[1] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובסימני הקיפול.