מכתב פולמוסי חריף מאת האדמו"ר הריי"ץ, שלא פורסם מעולם - ביקורת חריפה על דרכם ושיטתם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור ...

מכתב פולמוסי חריף מאת האדמו"ר הריי"ץ, שלא פורסם מעולם - ביקורת חריפה על דרכם ושיטתם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין בהנהגת הציבור החרדי בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה - ביקורת חריפה על עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה - סקירה היסטורית על יהדות גרמניה - פרטי מידע על הפוליטיקה הפנים-חרדית בפולין בשנות התר"ס-תר"פ - מסמך היסטורי מרתק - רוסטוב, תרפ"ג
מכתב פולמוסי ארוך (7 עמודים) ובו ביקורת חריפה על "אגודת ישראל" שבפולין, על מנהיגיה - האדמו"רים מגור ומראדזין, ועל עסקניה, מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, אל הרב ד"ר פנחס כהן אב"ד אנסבך. [רוסטוב], תרפ"ג [1923].
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.