דף עם חתימות זקני הצדיקים והחסידים בירושלים - בהם רבי זעליג'על מקלם, רבי מאיר שווארץ אב"ד פודהייץ והאדמו"ר רבי ...

דף עם חתימות זקני הצדיקים והחסידים בירושלים - בהם רבי זעליג'על מקלם, רבי מאיר שווארץ אב"ד פודהייץ והאדמו"ר רבי יהודה משה טהיברג מאלכסנדר
דף מפנקס, עם אישורים על קבלת כספים בכתב-יד וחתימות זקני הצדיקים והחסידים בירושלים, בהם: הצדיק ר' זעליג'על מקלם (גיסו של הסבא מנובהרדוק), המקובל החסיד רבי מאיר שווארץ אב"ד פודהייץ (תלמיד מהרי"א מזידיטשוב) ורבי יהודה משה טהיברג (לימים, האדמו"ר מאלכסנדר). ירושלים, תרצ"ז [1937].
דף מפנקס אחת מקופות הצדקה בירושלים. בצדו האחד רשימות המקבלים וסכום הכסף שקיבלו, ובצדו השני אישורים על קבלת הכסף בכתב יד וחתימת המקבלים. לפנינו רישומים וחתימות של הרבנים: "הק' מאיר שווארץ הרב מפאדהייץ", עם חותמתו; "אהרן אויערבאך"; "יהודה משה טהיברג"; "מאיר אורשטיין"[?]; "יעקב משה סופר"; "שלמה אהרן העניג" [מחשובי חסידי לעלוב]; "זעליק תרשיש"; "ישראל דוד ויינברג" [הרב ממטולה]; "משה אברהם איינפעלד" [מפולוצק, מישישי החסידים בירושלים]; "יעקב קצנלבויגן" [מגדולי התלמידי חכמים בירושלים].
הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ (תרי"ט-תשי"ג), מתלמידיו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ושל ה"אמרי יוסף" מספינקא. כיהן כאב"ד פודהייץ בגליציה ובשנת תרפ"ז עלה לירושלים. מסר שיעורים בקבלה בישיבות המקובלים בירושלים והיה מפורסם בבקיאותו הרבה בנגלה ובנסתר. נודע בגודל קדושתו וכפועל ישועות. היה מקושר לאדמו"רי בית קארלין. כשעלה האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לירושלים, שמח מאד בביקורו של הרב מפודהייץ אצלו, ודיברו ביניהם באריכות מתוך ידידות רבה. רבי אהרן מבעלז העריכו מאד ואמר: "עליו אומרים שהוא ידע ללמוד קבלה". חיבר ספרים רבים בקבלה, קטעים מהם הדפיס בקונטרסים. ספריו שבכתב-יד אבדו לאחר נפילת העיר העתיקה במלחמת השחרור.
האדמו"ר מאלכסנדר רבי יהודה משה טהיברג-דנציגר (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות, ב, עמ' מג-מד), בעל "אמונת משה", גאון וצדיק מופלא. לפני השואה עלה לארץ ישראל, בעקבות המלצת בן דודו האדמו"ר מאלכסנדר בעל "עקדת יצחק" הי"ד, שאמר לו כי הוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. לאחר השואה בה נהרגו כל בית משפחת דודו האדמו"ר, הוכתר ע"י שרידי חסידות אלכסנדר לאדמו"ר והקים את תפארתה מחדש.
"ר' זעליג'על קעלעמער" - רבי יהושע זעליק הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת נודע בליטא. כיהן כתשע שנים כאב"ד קורטוביאן על מקום חמיו רבי שלמה זלמן הורביץ. לאחר מכן עבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק". לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עוסק בתורה ובתפילה בכל היום, ויחד עם זאת עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.