קערה מעוטרת לליל הסדר – סימני הקערה בעברית וברוסית – פולונה, בילוטין או קמני-ברוד, האימפריה הרוסית, המאה ה-19

קערה מעוטרת לליל הסדר – סימני הקערה בעברית וברוסית – פולונה, בילוטין או קמני-ברוד, האימפריה הרוסית, המאה ה-19
קערת חרסינה מעוטרת לליל הסדר, נושאת כתובות בעברית וברוסית, תוצרת מפעל החרסינה של משה שפירא, פולונה (Polonne) או בילוטין/קמני-ברוד (Bilotyn/Kamenny-Brod), אוקראינה, האימפריה הרוסית, סוף שנות ה-70 עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-19.
במרכז הקערה, שגונה לבן שבור, ששה מדליונים. בתוך כל מדליון מצויר אחד מסימני הקערה – מרור, זרוע (בציור נראה גרון עוף, כפי המנהג להשתמש בו כדי לסמל את הזרוע, וכך מופיע גם בכתובת הרוסית), חרוסת, חזרת, כרפס וביצה – לצד שמו בעברית וברוסית. מעליהם נראית בהמה – ספק כבש ספק עז; מוקפת בכתובת "קרבן פסח" ובכתובת מקבילה ברוסית. שפת הקערה מעוטרת אף היא: בתוך שמונה קרטושים המשובצים בין דגמים גיאומטריים כתובים שבעה מסימני הסדר, "קדש" עד "מוציא מצה", ובתוך שני מדליונים צמודים זה לזה, הכותרת "סדר הקערה". מתחתיה כותרת מקבילה (חסרה חלקית) ברוסית. כפי הנראה, הכתובות לא תוכננו כיאות ולא נותר להן די מקום. עיצוב הקערה נעשה ברוח קערות סדר דו-לשוניות מחרסינה שיוצרו החל מאמצע המאה ה-19 באנגליה.
הקערה חתומה בתחתיתה בחותמת הטבעה סגלגלה ובתוכה השם "Шапира" ("שפירא"). מעליה מופיעה הספרה 2. כמו כן, מופיעה בתחתית הקערה חותמת (מודפסת) לא מזוהה ברוסית: "Э.Т. и ко М.Т.". חותמת ההטבעה מעידה כי הקערה נוצרה באחד מהמפעלים שהיו בבעלותו של תעשיין החרסינה משה שפירא בשנות ה-70-90 של המאה ה-19.
שמו של משה שפירא קשור בשניים או שלושה מפעלים שונים לכלי חרסינה: בעיירה בילוטין, בעיירה קמני-ברוד, ובעיר פולונה. כל שלושת המפעלים היו בבעלותו של שפירא במשך תקופה מסוימת בין השנים 1876 עד 1897. המפעל בבילוטין נוסד בשנות ה-50 או ה-60 של המאה ה-19, ונקנה בידי תעשיין יהודי בשם פישל זוסמן. לפי כמה מקורות, בשנת 1880 מכר זוסמן את המפעל בבילוטין לשפירא. המפעל היה פעיל עד 1889, אז עלה באש. על פי מקורות אחרים העביר זוסמן את המפעל לקמני-ברוד בשנת 1874 ובשנת 1876 השכיר אותו לשפירא. בשנת 1880 קנה שפירא את המפעל, והמשיך להפעיל אותו עד שריפתו בשנת 1889. בשנת 1889 ייסד שפירא מפעל לכלי חרסינה בפולונה, ובשנת 1897 מכר אותו לזוסמן. כלי החרסינה שיוצרו במפעל בפולונה בתקופתו של זוסמן מתועדים היטב, אולם רק צלחת אחת, המציינת את יום השנה ה-400 לגילוי אמריקה, ידועה מתקופתו של שפירא.
קערת סדר יחידאית זו, בין שיוצרה במפעל בבילוטין/קמני-ברוד ובין שהיא תוצרת המפעל בפולונה, מתעדת היבט בלתי-מוכר של תעשיית החרסינה בבעלות יהודית באימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-19.
קוטר: 23 ס"מ. סדקים. פגמים וכתמים קלים.
נכתב על-פי חוות דעת מאת ד"ר אנה ברזין, המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים.