"תבואות הארץ" לרבי יהוסף שוורץ – מהדורות ראשונות – ירושלים, 1843-1862 – סט נאה

"תבואות הארץ" לרבי יהוסף שוורץ – מהדורות ראשונות – ירושלים, 1843-1862 – סט נאה
סט נאה של ספרי רבי יהוסף שוורץ, במהדורתם הראשונה בעברית. ירושלים, תר"ג-תרכ"ב 1843-1862.
1. ספר דברי יוסף, לרבי יהוסף שוורץ, "מילדי האשכנזים יצ"ו", הלכה ואסטרונומיה של ארץ ישראל. ירושלים, תר"ג (1843). חיתוך עץ בשער הראשון. [8], ע, [6] דף. שני שערים.
2. ספר תבואות הארץ (והוא חלק ב' מספר דברי יוסף). ירושלים, תר"ה 1845. עם שערים מיוחדים: "תוצאות הארץ" ו"מעשה הארץ". חתימות בעלים וכמה הגהות בכתב יד. [2], קנו, נב, [3] דף.
3. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי). ירושלים, תרכ"א (1861). [7], רמז, [1] דף.
4. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי), ראש השני. ירושלים, תרכ"ב (1862). [4], קע, [1] דף.
רבי יהוסף שוורץ, (תקס"ה-תרכ"ה 1804-1865) היה גאון ומקובל, מראשוני חוקרי ארץ ישראל. תלמיד רבי אברהם בינג בישיבת ווירצבורג. בתקופת לימודיו בישיבה למד גיאוגרפיה ושפות באוניברסיטה בעיר. עוד בהיותו בגרמניה החל לעסוק בחקר ארץ ישראל, ובשנת 1829 הוציא את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית (מפה שהשתמשו בה ההיסטוריונים והגיאוגרפים בתקופתו). עלה לירושלים בשנת 1837. בבואו לירושלים התקבל ע"י רעיו יוצאי גרמניה (מייסדי כולל הו"ד – הולנד ודייטשלנד), רבי משה זאקס ורבי אליעזר ברגמן. רבי יהוסף המשיך כל ימיו לשקוד בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והיה מלומדי הקבלה בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. בארץ המשיך במחקרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל, עבר ממקום למקום וחקר את הארץ, תוך שהוא מברר את שמות המקומות עפ"י השפה המקומית ועפ"י מקורות התנ"ך והתלמוד. זיהוייו של רבי יהוסף מקובלים עד היום וספריו משמשים עד היום אבן יסוד לדיונים רבים בענייני הארץ, הן בתחום התורני-הלכתי והן בתחום המחקר המדעי-היסטורי. סדרת ספריו המכונה "תבואות הארץ" (על שם הספר העיקרי בסדרה) נדפסה בירושלים בעברית. בשנת 1850 נדפסה בפילדלפיה מהדורה של ספרו בתרגום לאנגלית (עם מפת הארץ והפורטרט הידוע של המחבר – שהחליף בארץ את מלבושיו האירופיים במלבושים מזרחיים ואפילו חבש מצנפת מזרחית לראשו), ובשנת 1852 נדפסה בפרנקפורט מהדורה בתרגום לגרמנית (ראו להלן).
ארבעה ספרים בארבעה כרכים, 15-16 ס"מ. נתונים בקופסת קרטון בעבודת-יד (18X12 ס"מ). מצב כללי טוב. רישומי בעלות וחותמות. מספר הגהות בכתב יד באחד מהכרכים. כריכות קרטון ועור מקוריות (מסוף המאה ה-19 או מראשית המאה ה-20), במצב טוב.
ש. הלוי 17, 31, 58, 62.