תלמוד ירושלמי קדשים (המזויף) - שני החלקים - סאיני, תרס"ו-תרס"ט

תלמוד ירושלמי קדשים (המזויף) - שני החלקים - סאיני, תרס"ו-תרס"ט
תלמוד ירושלמי (המזויף), סדר קדשים, עם פירוש חשק שלמה, מהמו"ל שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער. חלק ראשון: זבחים וערכין, חלק שני: חולין ובכורות. ס'-וואראהל (סאיני), [תרס"ו]-תרס"ט 1909-[1906].
מעבר לשער הראשון של חלק א' - דוגמת צילום "כתב היד".
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית), העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד.
מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים, במהלכן התפרסמו ספרים לכאן ולכאן (רוב הפרסומים בעד הירושלמי נכתבו על-ידי פרידלנדר תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר הזיוף נגנזו רוב העותקים.
שני כרכים. כרך ראשון (זבחים וערכין): [8], ק דף. כרך שני (חולין ובכורות): [10], עח; [1], מז דף. 34 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש בכרך השני (סימנים רבים בדפים האחרונים). חותמות ורישומים בכתב-יד (בהם חותמות "חברה משניות דק"ק קיראליהאז"). כריכות חדשות.