כתב-יד - קונטרס "היתר עגונה" מרבי מסעוד חי בן שמעון - עם תשובת רבי אהרן מענדל הכהן - קהיר (מצרים), תרס"ז - "קבלה ...

כתב-יד - קונטרס "היתר עגונה" מרבי מסעוד חי בן שמעון - עם תשובת רבי אהרן מענדל הכהן - קהיר (מצרים), תרס"ז - "קבלה היא... שאם יתגייר גר ישמעאלי יהיה אתחלתא דגאולה"
קונטרס "היתר עגונה" בכתב-יד, תשובה ארוכה מאת רבי מסעוד חי בן שמעון - מרבני מצרים, עם תשובת רבי אהרן מענדל הכהן - הרב האשכנזי של מצרים. [קהיר, תרס"ז 1907 בקירוב].
בירור הלכתי נרחב על אודות ישמעאלי [=מוסלמי] שנתן עיניו בבת ישראל יפה, יתומה ועניה. לשם כך, הצליח להערים על בית הדין ולהתגייר בשם בדוי. התגיירותו היתה למראית עין ולמעשה הוא המשיך להחזיק בדת האיסלאם והצהיר שלא התגייר. בקונטרס מתואר כיצד הפיל את הנערה ברשתו ונשאה, אך לאחר מכן עזב אותה והיא נותרה עגונה.
בתחילת הקונטרס הועתקה גביית עדות על הסיפור, מחודש אב תרס"ז, עם העתקת חתימות הדיינים מקבלי העדות: רבי מסעוד חי ן' שמעון, רבי אברהם פריסקו ורבי אהרן מענדל בהר"ן הכהן. בהמשך הקונטרס תשובה ארוכה בחתימת רבי מסעוד חי בן שמעון, ואחריה העתקת תשובת רבי אהרן מענדל הכהן ששלח אליו: "וזאת אשר דיבר בקדשו מע'[לת] רב אחאי גאון, הרה"ג כמוהר"ר אהרן מענדל הכהן נ"י רב לקהילת אחינו האשכנזים פה מצרים יע"א, מה שכתב לי בנדון זה". הרבנים מבטלים את ה"גירות" המזוייפת ואת ה"נישואין", ומתירים את הנערה להינשא לאחר.
בתוך דברי תשובתו כותב רבי אהרן מענדל הכהן דבר מעניין ומספר על הסיבה שהביאה ל"קבלת" הגר ע"י הרבנים: "...ומעשה שטן הצליח אשר הבד"צ לא דקדקו אחריו הרבה, כי יקר הוא במציאות אשר גוי ישמעאלי יתגייר, וקבלה היא בפי ההמון עם, שאם יתגייר גר ישמעאלי יהי'[ה] אתחלתא דגאולה...".
בספר "אגרת שבוקין" לרבי מסעוד חי בן שמעון (קהיר תרפ"ד; עמ' סו-פד), מתואר בהרחבה המשך הסיפור: לאחר שנכתב הפסק שלפנינו, בו התירו אותה הרבנים בלי גט, נוצרה הזדמנות להשיג גט מהגוי, כשזה בא לבקש עזרה עם סידור תשלומי המזונות שהושת עליו על ידי בית הדין הממשלתי. הגט סודר באותה עת על ידי הרב בן שמעון ורבי אהרן מענדל הכהן, וניתן לאשה. הרבנים כתבו פסק ארוך בנידון בו פירטו את כל השאלות והספיקות שנתעוררו בעניין הזה, ושלחוהו אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו, שכתב אף הוא פסק בנידון ובו התיר את האשה.
הגאון רבי אהרן מענדל הכהן (תרכ"ו-תרפ"ז). יליד טבריה, גאון ומחבר ספרים. שימש כרבה האשכנזי של קהיר כשלושים שנה. ידוע במיוחד בפעילותו הענפה והמסועפת לחידוש ה"סמיכה". במסגרת זו ארגן את "אסיפת קראקא" בשנת תרס"ג (1903), הקים את "אגודת הרבנים", ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את אגודת "כנסת ישראל" ופעל להקמת בית דין מרכזי [כעין סנהדרין] בירושלים.
הגאון רבי מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט-תרפ"ה), מראשי הדיינים במצרים בעת כתיבת התשובה שלפנינו. חתנו וממלא מקומו של אחיו הגדול רבי רפאל אהרן בן שמעון (שניהם היו בניו של הרב דוד בן שמעון רבה של עדת המערביים בירושלים). לאחר פרישת אחיו מן הרבנות במצרים בשנת תרפ"א, עלה רבי מסעוד חי על מקומו וכיהן כרבה הראשי של מצרים. מצאצאיו נודעו הרבנים רבי אהרן בן שמעון מצפת ורבי מנצור בן שמעון מרבני ישיבת "פורת יוסף" בירושלים.
[23] דף (הכוללים כ-44 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. ללא כריכה. שבעת הדפים האחרונים הם מהעתקה אחרת של הקונטרס. דפים אלה מנותקים, קצוצים בשוליהם, עם פגיעה בטקסט.