אוסף מכתבים בענייני הפליטים בשנחאי - 1945-1946

אוסף מכתבים בענייני הפליטים בשנחאי - 1945-1946
אוסף מכתבים ומסמכים בענייני פליטי השואה והקהילה היהודית בשנחאי. שנחאי, רובם מהשנים 1945-1946. עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית ורוסית.
• מכתב מטעם "ועד הכשרות בשנגהי", ובו בקשה לשלוח לשנחאי סכיני שחיטה: "...כי סכנה צפויה ח"ו על השחיטה בעירנו מפאת חוסר חלפים [=סכיני שחיטה], דומה שלא יהא אפשרות כלל ח"ו לאכול בשר כשר בעירנו עבור בני ישראל אשר בפה בכלל, ובני התורה בפרט". חתומים: "בשם הכוללים - אפרים מרדכי גינזבורג" [חתנו הגדול של רבי יחזקאל לווינשטיין]; "בשם ישיבת מיר - ארי'[ה] לייב מאלין"; "בשם ישיבת ליובאוויץ - גרשון חנוביץ"; "בשם הרבנים - בן ציון קלמן גליזל אב"ד דטוצין"; "בשם ישיבת לובלין - מרדכי יהודא לובערט". שנחאיי, חשון תש"ו [1945].
• מכתב מהרב מאיר ב"ר שניאור זלמן אשכנזי אב"ד שנחאי. סמיכה לרבנות עבור הרב שלמה בורשטיין. שנחאי. מאי 1944 [תש"ד]. אנגלית.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מאיר אשכנזי "רב ומו"ץ דשנגהאי", אל הרבנות הראשית ליפו ותל אביב. שנחאי, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב מאת רבי אהרן בוקוב (על נייר מכתבים של "קיבוץ ישיבת 'בית יוסף' ביליסטוק, כעת בשנגהי"), אל ידידו רבי בן ציון ברוק בירושלים.
• שני מכתבים מאת אמיל ווייהל, אל הגב' הנדלר מקנדה. דיווח על מצב הפליטים בשנחאי, ודו"ח על פעולותיו בשליחותה ובכספיה של הגב' הנדלר. שנחאי, מאי ואוגוסט 1946 [תש"ו]. אנגלית.
• ועוד מכתבים, פרטיים וציבוריים.
אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אלפי יהודים ברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן. בתחילה נסעו ברכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות לקובה, בירת יפן. חלקם המשיכו את מסעם לארה"ב ולארץ-ישראל, אך חלקם נותרו ביפן. הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין הפליטים היו בני ישיבות רבים, בהם מאות בחורים מבני ישיבת מיר בפולין, שבתחילת המלחמה הוגלתה לווילנא ולעיירות ליטא. ישיבת מיר בשנחאי הונהגה על ידי ר"מ הישיבה רבי חיים שמואלביץ, על ידי המשגיח - רבי יחזקאל לווינשטיין ועל ידי בחיר הישיבה הבחור רבי אריה ליב מאלין (לימים, ראש ישיבת בית התלמוד בארה"ב), שבשעתו היה זה שהכריע כי על בני הישיבה לברוח מליטא לכיוון המזרח הרחוק.
את פני אלפי הפליטים קיבלו בני הקהילות היהודיות הקטנות בעיר שנחאי: הקהילה הספרדית (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו מהודו ועירק), ו"הקהילה העברית האשכנזית" (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים שהגיעו מארצות רוסיה ופליטים מגרמניה). כבר בתחילת שנות ה-30 הגיע לעיר הרב מאיר אשכנזי (מחסידי חב"ד), לכהן כרב הקהילה העברית האשכנזית. עם בוא בני הישיבות טרח הרב אשכנזי רבות בעזרה לבני הישיבות ולפליטים הרבים.
13 מכתבים, ועוד פריטי נייר (מעטפות, רשימות, תמונה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.