מכתבי ה"חזון איש" - אל הרב לנדא - בענייני מקוואות

מכתבי ה"חזון איש" - אל הרב לנדא - בענייני מקוואות
אוסף מכתבים - התכתבויות בענייני מקוואות בין ה"חזון איש" רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ורבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. [בני ברק, תש"ז בקירוב].
ששה מכתבים (חמשה מהם ארוכים ואחד קצר) בכתב-ידו וחתימתו של ה"חזון איש", שנכתבו ונשלחו אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק.
אליהם מצורפים: חמשה דפים עם טיוטות מכתבים של הרב לנדא אל ה"חזון איש" בסוגיות אלו.
מכתבים בענייני הכשרת ובנין מקוואות בעיר בני ברק. ה"חזון איש" כותב להרב לנדא בדרך כבוד, וניכר מדבריו כי הוא סומך על פסיקתו של הרב לנדא. במספר מקומות מבקש ה"חזון איש" "להתייעץ עם מעכ"ת שליט"א" [מעלת כבוד תורתו, שיחיה לאורך ימים טובים, אמן] בבירור ההלכה והמעשה בענייני מקוואות [הרב לנדא היה מוחזק למומחה עולמי בענייני מקוואות, ועוד בחיי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, הוא נתבקש ע"י רבו האדמו"ר לבנות לו מקווה עם דקדוקים הלכתיים מיוחדים בשיטת "בור על גבי בור"].
באחד המכתבים עוסק ה"חזון איש" בהכשרת המקווה בשכונת "פרדס כץ" בבני ברק, ומקל בפרטים שונים של תיקון המקוה ע"י גושי קרח, כדי שלא יבואו המון העם להכשל ח"ו באיסורים חמורים: "על אוד[ו]ת המקוה שבפרדס כ"ץ, שמתאוננים כי נשארו בלי מקוה כלל, וברור הדבר שזה גורם... לאלו שמדת יראתם רופפת ובהפגעם בקושיים מותרים על הטבילה, ואחשוב שמעכ"ת שליט"א יתיר לעשות אוצר המים מקרח...".
יש לציין שה"חזון איש" עצמו בדרך כלל החמיר שלא לעשות מקוה מקרח (ראה חזון איש חלק יורה דעה, סימן קלח במהדורות החדשות), אולם במקרה שלפנינו הכריע להקל בגלל התנאים המיוחדים של אותה שכונה באותם ימים. בספר פאר הדור (ב', עמ' קנא-קנט) מתוארת פעילותו הרבה של ה"חזון איש" בבניין ותיקון מקוואות ברחבי הארץ (ראה שם. צילום המכתב שלפנינו מופיע שם בעמ' קנג).
בחתימת המכתב הנ"ל מסיים ה"חזון איש" בברכת שנה טובה: "והנני מברך את מעכ"ת שליט"א לשנה טובה, לשנת חיים טובים, שנת גאולה וישועה בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים, החותם ברכה דוש"ת [דורש שלום תורתו] אי"ש".
6 מכתבים (9 עמ' כתובים) בכתב-ידו של ה"חזון איש" + 5 דף של טיוטות בכתב-יד הרב לנדא על גבי ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב משתנה, טוב עד בינוני.