שני מכתבים מעניינים מה"חזון איש" אל רבי יעקב לנדא

שני מכתבים מעניינים מה"חזון איש" אל רבי יעקב לנדא

שני מכתבים קצרים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", שנשלחו אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. הרקע למכתבים עלום במקצת, ויתכן שהם קשורים לפולמוסים שונים (ראה להלן).
• מכתב, מיום כ"ז סיון תש"ז [1947]. ה"חזון איש" מבקש במכתבו: "... אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ס'[פר] 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, בעל התניא] זצוק"ל. אם נמצא תח"י [=תחת ידו] ימסרו נא להמוכ"ז [=להמוסר כתב זה]... א"י" [=אברהם ישעיה].
ככל הנראה נזקק ה"חזון איש" לספר הנ"ל בשל עיסוקו באותם ימים בסוגיית ה"שיעורים", והפולמוס שניהל בנדון עם הרב החב"די רבי חיים נאה מירושלים (ראה להלן).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
• מכתב [ללא תאריך]. ה"חזון איש" כותב: "...לא עלתה בידי להתראות עם פלוני עד עש"ק העבר. התוצאות שעל מעכ"ת שליט"א להסיח דעת מזה. ולנכון לשכוח גם את הספק העבר. על דעתי שלא היה ראוי כלל להזדקק... אי"ש". [הרקע למכתב אינו ידוע לנו].
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קיצוץ שוליים לא אחיד.

פולמוס ה"גריס"
בשנת תש"ז פרצה המחלוקת הנודעת בין ה"חזון איש" לרבי חיים נאה בעניין "השיעורים" שנתנו חז"ל - האם חל בהן שינוי והן קטנו במשך הדורות, או שמא נותרו בעינם.
באותה שנה הדפיס ה"חזון איש" את "קונטרס השיעורים" שלו בסוף חלק ב' של ספרו על "קדשים". בקונטרס הוא מבסס את שיטתו באריכות, וחולק בתוקף על רבי חיים נאה. בסעיף טו שבקונטרס זה, ה"חזון איש" דן בשיעור הגריס שנאמר בהלכות כתמים. הוא כותב כי דעת בעל התניא בשלחן ערוך שחיבר (יורה דעה, סימן קצ, סעיף קטן יא ויג) היא ששיעור הגריס הוא כ-18 מ"מ, וכדעת רוב הפוסקים, אך מוסיף כי "בספר שארית יהודה כתב דהגרש"ז ז"ל [=בעל התניא] חזר בו", וכי בערוב ימיו החמיר להקטין את שיעור הגריס (ל-16.5 מ"מ). בהמשך הסעיף מקשה החזו"א על דברי ה"שארית יהודה", ולא מקבל אותם להלכה.
כפי הנראה, הספר "שארית יהודה" לא היה מונח בפני ה"חזון איש", ודבריו הגיעו אליו מ"כלי שני" (הדבר ניכר מדברי ה"חזון איש". בין היתר בהתייחסותו לבדיקה שערך בעל התניא לקביעת שיעור הגריס. ה"חזון איש" מעלה השערות כיצד ערך בעל התניא את הבדיקה, ואינו יודע שה"שארית יהודה" מפרט את אופן הבדיקה בהמשך דבריו. רבי חיים נאה הבחין בדבר וכותב על כך בספרו "שיעור מקוה" בעמ' פב: "החז"א כ'[תב] דבריו בלי עיון בס'[פר] שאר"י [שארית יהודה]". אחריו העירו על כך חכמים נוספים).
למעשה, זהו המקום היחיד מכל חיבוריו של ה"חזון איש" שבו הוא מזכיר את הספר "שארית יהודה". כמו כן, יש לציין שהמהדורה היחידה של הספר "שארית יהודה" בזמנו של החזו"א הייתה המהדורה שנדפסה בווילנא בשנת תר"א (הספר נדפס בשנית רק בשנת תשי"ז, לאחר פטירת החזו"א בשנת תשי"ד).
המכתב הראשון שלפנינו (פריט 424) נכתב ככל הנראה על רקע זה, ומתעד מאמציו של ה"חזון איש" להשגת הספר "שארית יהודה", שהיה אז די נדיר, על מנת לראות את הדברים במקורם.