אוסף מכתבי רבנים בעניין המועצה הדתית בבני ברק - טיוטות מכתבי רבי יעקב לנדא אל האדמו"ר מסאטמר ואל האדמו"ר ה"בית ...

אוסף מכתבי רבנים בעניין המועצה הדתית בבני ברק - טיוטות מכתבי רבי יעקב לנדא אל האדמו"ר מסאטמר ואל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור - קיץ תשכ"ד

אוסף מכתבי רבנים וטיוטות מכתבי רבי יעקב לנדא, בעניין המועצה הדתית בבני ברק. סיון-אב, תשכ"ד [1964].
האוסף כולל שני מכתבים מאת רבי פנחס עפשטיין ראב"ד ה"עדה החרדית" בירושלים; שני מכתבים מאת רבי אברהם שלמה כץ - רבה של קהילת סאטמר בבני ברק; טיוטות מכתבים וצילומי מכתבים ששלח הרב לנדא אל אדמו"רים ורבנים.
בשנת תשכ"ד הכריז משרד הדתות על הקמת מועצה דתית בבני ברק, ללא תיאום עם רבני העיר. הדבר עורר פולמוס רב בו היו מעורבים רבנים ואדמו"רים מכל העולם (ראה הרחבה במסגרת ליד הפריט הקודם). במכתבים שלפנינו מידע רב על פרשה זו.
באוסף:
• צילום מכתב במכונת כתיבה מאת הרב לנדא, אל הרבנים הראשיים לישראל [רבי איסר יהודה אונטרמן ורבי יצחק ניסים]. במכתב מסביר הרב לנדא את התנגדותו לפקודת שר הדתות על הקמת מועצה דתית בבני ברק. ט' סיון תשכ"ד [1964].
• צילום מכתב במכונת כתיבה מאת הרב לנדא, אל האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר (בעל ה"בית ישראל"), בו מספר על השתלשלות העניינים של הניסיון להקמת מועצה דתית. ד' תמוז תשכ"ד [1964].
• טיוטת מכתב במכונת כתיבה, אל רבי אברהם שלמה כץ מריסקווא, רבה של קרית יואל בבני-ברק. ה' תמוז תשכ"ד [1964].
• צילום מכתבו (הראשון) של הרב לנדא אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בו מספר על השתלשלות העניינים של הניסיון להקמת מועצה דתית. ו' תמוז תשכ"ד [1964]. [מכתב התשובה של האדמו"ר מסאטמר מופיע בקטלוג זה - פריט קודם].
• שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם שלמה כץ מריסקווא, אל הרב לנדא. מהתאריכים ח' תמוז תשכ"ד, וי"ז מנחם אב תשכ"ד [1964].
• מכתב חריף בכתב-ידו וחתימתו של רבי פנחס עפשטיין ראב"ד העדה החרדית, בו הוא מוחה על רעיון הקמת מועצה דתית בבני ברק. [כ"ב] תמוז תשכ"ד [1964].
• העתק מכתב מאת הרב לנדא (מודפס במכונת כתיבה), תשובה למכתבו של רבי פנחס עפשטיין. כ"ז תמוז תשכ"ד [1964].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי פנחס עפשטיין, תשובה למכתבו הנ"ל של הרב לנדא. ג' מנחם אב תשכ"ד [1964].
• שתי טיוטות של מכתב נוסף של הרב לנדא, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר מתאריך ח' מנחם אב תשכ"ד [1964], שנכתב בתגובה למכתבו הנ"ל של האדמו"ר מסאטמר. טיוטה אחת כתובה כולה בכתב-ידו של הרב לנדא, וטיוטה שניה מודפסת במכונת כתיבה, עם הוספות ותיקונים רבים בכתב-ידו של הרב לנדא.
• מאמר (מודפס במכונת כתיבה) המסביר את התנגדות החרדים בבני ברק להקמת מועצה דתית. בראש העמוד הראשון רישום בכתב-יד: "נמסר לסופר עתון הצפה".
13 פריטי נייר. ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים.

האדמו"ר מסאטמר ומעורבותו בפולמוס המועצה הדתית בבני ברק
העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית - הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
עוד התייחדה בני ברק בכך שהייתה העיר היחידה בארץ בה הצביעו חסידי סאטמר בבחירות לעירייה, וזאת בהסכמת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - המתנגד החריף לכל שיתוף פעולה עם השלטון הציוני, ובהסכמת הרב מריסקווא - רבה של קהילת סאטמר בעיר. הסיבה העיקרית לכך היתה הצורך בשמירה על עצמאות הרבנות בבני ברק, ושמירה על כוחם של הרב לנדא ורבני העיר שעמדו על משמר ההלכה.
בקיץ תשכ"ד הקימו אנשי משרד הדתות מועצה דתית בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך - אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.
בתחילת חודש תמוז תשכ"ד שלח הרב לנדא מכתב לאדמו"ר מסאטמר, בו מסביר באריכות מדוע אם יגיש את התפטרותו מן המועצה הדתית יביא הדבר להרס ענייני הדת בבני ברק (בפריט שלפנינו). בתשובה שלח לו האדמו"ר מסטמאר מכתב חריף (ראה פריט 429). על כך הגיב הרב לנדא במכתב נוסף אל האדמו"ר מסאטמר, בחודש אב תשכ"ד, בו הוא מעמיד את הדברים על דיוקם (בפריט שלפנינו).