שני מכתבים מרבי שמואל הלוי וואזנר - אל הרב לנדא - פולמוס המועצה הדתית בבני ברק - תשכ"ד

שני מכתבים מרבי שמואל הלוי וואזנר - אל הרב לנדא - פולמוס המועצה הדתית בבני ברק - תשכ"ד

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר אב"ד שכונת זכרון מאיר. [בני ברק, תשכ"ד בקירוב].
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, ובהם מתאם הרב וואזנר עם הרב לנדא עניינים הקשורים למאבק בהקמת מועצה דתית בעיר (כפי הנראה, נכתבו המכתבים לקראת אסיפת הרבנים נגד הקמת מועצה דתית בעיר בני ברק באסרו חג השבועות תשכ"ד - ראה פריט הבא).
באחד המכתבים כותב הרב וואזנר כי שמע על מכתב שהגיע לעירייה בעניין זה (כנראה, מכתב ממשרד הדתות), וכן על "איזה מאמר ברדיו על ענין המועצה דתית". הרב וואזנר מחזק את הרב לנדא במאבק זה על עצמאות מערכת הרבנות בעיר, וכותב לו: "...ובשום אופן חלילה להראות איזה חולשה בקו שלנו, מה שקבלנו עלינו שלא להכנס לשום פשרות". הרב וואזנר מספר שדיבר בעניין זה עם "ר' בן ציון יעקבויטש" [נאמן האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, ושליחו למאבק זה - ראה בספרו של יעקבוביטש: זכור ימות עולם, חלק ד, פרק טו-טז, עמ' קלז-קסט, ובמדור צילומי המסמכים בספרו, צילומים מס' 17-44]. במכתב השני מבקש הרב וואזנר "שינסו לצרף גם חתימת הה"ג ר' משה הגר שליט"א [רב קרית ויז'ניץ, ולימים האדמו"ר בעל "ישועות משה"]..." - כפי הנראה, מדובר בחתימה על כרוז ה"החלטה" של רבני בני ברק - ראה להלן פריטים 432-433.
על המכתב השני חותם הרב וואזנר בראשי תיבות: "שה"ו" [שמואל הלוי וואזנר].
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים. הוא שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבם של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.

2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. באחד המכתבים נקבי תיוק.

העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית - הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
עוד התייחדה בני ברק בכך שהייתה העיר היחידה בארץ בה הצביעו חסידי סאטמר בבחירות לעירייה, וזאת בהסכמת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - המתנגד החריף לכל שיתוף פעולה עם השלטון הציוני, ובהסכמת הרב מריסקווא - רבה של קהילת סאטמר בעיר. הסיבה העיקרית לכך היתה הצורך בשמירה על עצמאות הרבנות בבני ברק, ושמירה על כוחם של הרב לנדא ורבני העיר שעמדו על משמר ההלכה.
בקיץ תשכ"ד הקימו אנשי משרד הדתות מועצה דתית בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך - אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.