קול קורא - טיוטת כרוז בחתימות גדולי האדמו"רים בבני ברק - מחאה על פגיעה במערכת הכשרות והדת בעיר - חשון תשל"ו

קול קורא - טיוטת כרוז בחתימות גדולי האדמו"רים בבני ברק - מחאה על פגיעה במערכת הכשרות והדת בעיר - חשון תשל"ו
"קול קורא", טיוטת כרוז בחתימות ארבעת גדולי האדמו"רים בעיר בני ברק, האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר מנדבורנה רבי חיים מרדכי רוזנבוים והאדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן. [בני ברק], כ"ה חשון תשל"ו [1975].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של האדמו"רים. האדמו"רים מביעים בדבריהם מחאה על ההחלטה להפסיק את תקציבי העירייה למערכת הרבנות העצמאית של הרב לנדא, שאינה כפופה למועצה הדתית. החלטה זו נתפסה כעליית מדרגה במאבק של עשרות שנים עם גורמים פוליטיים וממשלתיים, שהתנגדו למערכת הרבנות העצמאית של הרב לנדא:
"על הפרצה החמורה אשר רוצים לפרוץ בעירנו הקדושה... לבטל את כל הקיים בעניני הדת זה יובל שנים, ובכח החוק פנו לכפות להפסיק את כל השרותים הדתיים הקיימים, שחיטה, ניקור, כשרות, מקוואות ועירובין וכו', ולהקים מעתה 'שירותי דת' משלהם... כל שינוי מיסוד זה הוא סכנה רוחנית לעירנו, הרס בטהרת הבית ומניעת מאכל כשר מן הציבור. על תושבי עירנו החרדים.... להתאחד כאיש אחד בלב אחד לעמוד בפרץ כחומה בצורה לבטול גזירה זו, ולשמור על צביונה ורוחה של עירנו הקדושה".
האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כיהן כראש ישיבת ויז'ניץ וכרב קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב, עלה על כסאו, ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם גם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח), זקן האדמו"רים לבית טשרנוביל בארץ ישראל. משנת תרע"ז כיהן באדמו"רות במכנובקה על מקום אביו רבי יוסף מאיר טברסקי. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי המשיך בניהול בית מדרשו באופן סדיר, עד שהוגלה לסיביר. בשנת תשכ"ה עלה לארץ ישראל. נודע כאחד מגדולי האדמו"רים והתפרסם כפועל ישועות למעלה מדרך הטבע.
האדמו"ר מנדבורנה רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג-תשל"ח), אבי שושלות אדמו"רי נדבורנה וקרעטשניף בארץ ישראל. בנו של האדמו"ר רבי איתמר רוזנבוים וחתן דודו רבי אליעזר זאב מקרטשניף. נערץ מאד על צדיקי הדור ומסופרים עליו סיפורי ישועה מופלאים, בתפילותיו שנענו למעלה מדרך הטבע. בנו הוא האדמו"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנה בעל ה"באר יעקב", וחתנו הוא האדמו"ר הנודע מקרעטשניף רבי משה דוד רוזנבוים מרחובות.
האדמו"ר הקדוש מלעלוב, רבי משה מרדכי בידרמן (תרס"ד-תשמ"ז), מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון. איש קדוש ועובד את השי"ת במסירות נפש מנעוריו, בענווה ובפשטות. נודע כפועל ישועות, ונערץ ע"י כל גדולי הדור (בפרט ע"י הרב הקדוש רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי").
[1] דף. כ-27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ונקבי תיוק קרועים.