טלפון מחדר ה'יחידות' של האדמו"ר הריי"ץ ב-770 – עם אישור חתום בידי בתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'

טלפון מחדר ה'יחידות' של האדמו"ר הריי"ץ ב-770 – עם אישור חתום בידי בתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'

טלפון מחדר ה'יחידות' של רבי יוסף יצחק שניאורוסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. הטלפון עמד על שולחן חדר ה'יחידות' במרכז העולמי של תנועת חב"ד - 770 "איסטרן פרקווי", ברוקלין, ניו-יורק, בין השנים 1940-1944.
טלפון חוגה מתוצרת חברת Western Electric (מודל 102?) בארה"ב, שנות ה-30.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הטלפון הראשון בו השתמש אבי ב-770. הוא השתמש בו בין השנים 1940-1944. הטלפון הוחלף בדגם חדש יותר לאחר שכסא הגלגלים שלו קרע את כבל הטלפון. הטלפון החלופי היה מאוד דומה". האישור מתוארך – 3 בדצמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם הטלפון שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).

בניין 770 "בית רבינו שבבל" – מרכזה של חסידות חב"ד
בראשית שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהו הריי"ץ, אמו הרבנית שטערנא שרה, רעייתו הרבנית נחמה דינה, בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי', בוורשה הכבושה בידי הגרמנים וסכנה גדולה נשקפה לחייהם. לאחר מספר חודשים של תלאות ונדודים, ביום שלישי ט' אדר שני, הגיעו הריי"ץ ובני ביתו לחופי ארה"ב.
מיד עם בואם החלה "אגודת חסידי חב"ד" בארה"ב להשקיע מאמצים בחיפוש אחר מקום מגורים קבוע לרבי ולבני ביתו. ביום שישי, י"ב מנחם אב ת"ש רכשה "אגודת חסידי חב"ד" בית מגורים מתאים עבור הריי"ץ ובני ביתו – בניין מספר 770 בשדרת "איסטרן פרקווי", במרכזה של שכונת קראון הייטס היוקרתית שבברוקלין ניו-יורק. בי"ט אלול ת"ש נכנסו הריי"ץ ובני ביתו למשכנם החדש, ויומיים לאחר מכן, ביום שלישי כ"א אלול, התקיים מעמד רשמי של חנוכת הבית, בהשתתפות הריי"ץ ובנוכחות קהל חסידים גדול.
הבניין המהודר כלל שלוש קומות וקומת מרתף. בקומה הראשונה שכנו משרדי המזכירות ואולם בית הכנסת. הקומה האמצעית שימשה למגוריו של הריי"ץ ושל אמו הרבנית שטערנא שרה (הסתלקה י"ג שבט תש"ב). הקומה השלישית שימשה למגורי בתו חנה וחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). קומת המרתף שימשה ברובה לאכסון הספרייה. בתוך הבניין הותקנה מעלית (דבר נדיר באותם הימים) וחצר רחבה הקיפה את הבניין משני צדיו.

החדר הימני בחזית הקומה השנייה של בניין 770 נקבע כחדר העבודה, המכונה חדר ה'יחידות' של הריי"ץ. מחדר זה ניהל הריי"ץ את חצר חסידות חב"ד לאחר הגעתו לארה"ב - נפגש עם עסקנים ואישי ציבור, קיבל חסידים ליחידות, שיגר מכתבים לכל קצווי תבל, ופעל לחיזוק היהדות וביצורה.

מסביב לארבעת כתליו של החדר עמדו ארונות עמוסים בספרים, ובמרכזו עמד שולחן הכתיבה של הריי"ץ - שולחן עץ גדול, בצבע שחור, מצופה בלוח זכוכית כבד. על גבי השולחן הכתיבה עמדו ניירות מכתבים וכלי כתיבה שונים, ספרים ומסמכים, פעמון ומנורת שולחן, ועוד. בפינת שולחן הכתיבה עמד הטלפון.
כמובא באישור המצורף, הריי"ץ השתמש בטלפון שלפנינו בין השנים 1940-1944 (ת"ש-תש"ה בקירוב), אך לאחר שחוט הטלפון נקרע על ידי כיסא הגלגלים הוחלף הטלפון בדגם דומה וחדש יותר [בשל חולשתו ומצב בריאותו הרופף נזקק הריי"ץ לאחר הגעתו לארה"ב להתנייד באמצעות כיסא גלגלים]. בווידיאו ובתמונות מתוך מעמד קבלת האזרחות האמריקאית של הריי"ץ, ט"ז אדר תש"ט, נראה בבירור הטלפון החדש, שאכן דומה מאוד לטלפון שבידינו (ראה תמונה מצורפת).

14X14 ס"מ. תקינות המנגנון לא נבדקה. החלק המכסה את הפומית חסר. פגמים קלים. קרעים בחוטי הטלפון.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת הרבי – "וכל כליו שהשתמש בהם... קדושתו עליהם"

הרבי בשיחותיו האריך בכמה הזדמנויות לבאר את גדר הקדושה השורה על חפצים ונכסים גשמיים שהשתמש בהם הצדיק, אף לאחר פטירתו מן העולם. באחת משיחותיו הרבי מצטט את דברי חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [=של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם". הרבי מסביר שכמו שחייו הרוחניים של הצדיק - שהיה אף בחייו מרכבה לשכינה - הם נצחיים ואין להם הפסק, כך ממשיכה השראת קדושת הצדיק לשרות בביתו ובכל חפציו שהשתמש בהם לצורכי עבודתו את השם יתברך, אף לאחר פטירת הצדיק מהעולם: "שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו". הרבי מדגיש יתרה מזו, ש"קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף" (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27).

"און פארניצן געזונטערהייט" - "להשתמש בבריאות"

בספר "בכל ביתי נאמן הוא" (עמ' 539-542), הפורס את מסכת חייו ופועלו של הגה"ח ר' שניאור זלמן גוראריה ע"ה - הגביר החב"די המפורסם, מאנשי סודו של הרבי מליובאוויטש, מסופר: "תחביב יוצא דופן היה לו לר' זלמן... באוצרותיו אסף ושימר... חפצים ופריטי לבוש של הרביים. הון רב ומאמצים בלתי נלאים השקיע ר' זלמן בתחביב נדיר זה... כל אימת שהזדמן לידיו חפץ נוסף מאוצרות הנשיאים היה קורן מאושר משל רשם זה עתה רווח אגדי בעסקיו". בפרט השקיע ר' זלמן באספנות של פריטי לבוש של האדמו"ר הריי"ץ שקיבל במשך השנים מהרבנית נחמה דינה.

בשנת תשמ"ה, כשאירעה "פרשת הספרים" הידועה, במהלכה נגנבו ספרים מספריית ליובאוויטש השייכים לבית הרבי ונמכרו ברחבי העולם, נשא הרבי מליובאוויטש מספר שיחות נרגשות בהם אמר שכל מי שמחזיק מן הספרים הגנובים, שידע שהוא מחזיק "פצצה מתקתקת" בביתו. ועל כך מסופר: "חשש רב מילא את ר' זלמן למשמע השיחה, היות וחלקים מהאוסף של חפצי רבותינו נשיאנו נרכשו על ידו ממשפחת בית רבי, שנהגו למכור לו חפצים שונים של הרבי הקודם [=הריי"ץ]. ר' זלמן כתב לרבי בפרטיות את רשימת החפצים שברשותו וממי וכיצד קיבל כל אחד מהם. רק כשהגיע אליו המענה, שבה אליו רוחו. הרבי השיב כי הוא רשאי להחזיק בכל הדברים המצויים תחת ידו, "און פארניצן געזונטערהייט" (ולהשתמש בבריאות).

מתשובה זו מובן, בפשטות, כי זעקתו של הרבי הייתה רק אודות הספרים הגנובים, שנלקחו באופן של גניבה ורמייה, ולא על פריטים שהושגו בדרכים ישרות וכשרות.