מכתב ארוך מהרבי מליובאוויטש – תשט"ו – "נחוץ הדבר ביותר, ששמחת שבת ויו"ט תהי' לא רק בבית הכנסת ובמקום התועדות אלא גם ...

מכתב ארוך מהרבי מליובאוויטש – תשט"ו – "נחוץ הדבר ביותר, ששמחת שבת ויו"ט תהי' לא רק בבית הכנסת ובמקום התועדות אלא גם בביתו של כאו"א מאנ"ש"

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"ב מרחשון תשט"ו [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים ביד.
נשלח אל הרה"ח ר' שמעון יעקובוביץ (תר"צ-תשע"ג), מזקני חסידי חב"ד בירושלים.
בפתח מכתבו מזרזו הרבי לכתוב דיווח קבוע ומפורט מענייניו האישיים והכלליים, ולזרז גם את חבריו בזה: "...היו צריכים לכתוב בפרטיות ובארוכה, איך שנצלו ימי חדש תשרי, הן בימים הנוראים והן בימים השמחים. והרי בכל הזמנים היו צמאים לקבל בשו"ט [בשורות טובות], ועאכו"כ [ועל אחת כמה וכמה] בימינו אלה... שכאו"א [שכל אחד ואחד] יכתוב בעניניו בפרטיות ואפילו בענינים הכללים...".
בהמשך המכתב מתייחס הרבי להנהגת חלק מאנ"ש להתוועד בשבתות ובימים טובים בבית הכנסת עד מאוחר, ולזנוח את האישה והילדים לבדם (נכתב בהמשך לאגרת הרבי בעניין לאנ"ש והתמימים תושבי כפר חב"ד [אגרת ב'תתקסח], מיום ו' תשרי תשט"ו). הרבי כותב שיש לסדר את זמני ההתוועדות באופן כזה שיהיה ניתן להביא את אור ההתוועדות בבית הכנסת גם לביתו של כל אחד ואחד: "נחוץ הדבר ביותר, ששמחת שבת ויו"ט תהי' לא רק בבית הכנסת ובמקום התועדות, אלא גם בביתו של כאו"א מאנ"ש... להסביר לב"ב [לבני ביתו] באופן המתאים ובאותיות המתאימות לפניהם". הרבי מוסיף שבוודאי ניתן למצוא זמן לכך, "כי הרי לא ניתנה התורה למלאכי השרת וגדול השלום ובפרט שבין איש לאשתו וב"ב".
בסיום מכתבו כותב הרבי שעליו לפרסם את הדברים בקרב אנ"ש: "מובן שכוונתי בזה לכל אנ"ש, ובמילא הרשות בידו לפרסם תוכן שורותי אלה בין חבריו. ובהוספה, אשר פשיטא שאין כוונתי כלל וכלל שיהיו מושקעים בהוויות העולם ובהנחות העולם, ובודאי שחינוך חסידותי צריך ומוכרח שישפיע בענינים הנ"ל, היינו באריכות זמן התפלה בהתועדות וכו'".
המכתב נדפס (עם השמטות) באגה"ק של הרבי (חלק י, אגרת ג'כג).

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול (נקבים זעירים בקווי הקפל). בלאי קל. מריחת דיו עם פגיעה קלה בחתימת הרבי.