ספר ארבעה טורים - אוגסבורג, ש'-ש"א - ארבעת החלקים בכרך אחד - מהדורה חשובה הכוללת הגהות רבי אברהם מפראג - תיעוד ...

ספר ארבעה טורים - אוגסבורג, ש'-ש"א - ארבעת החלקים בכרך אחד - מהדורה חשובה הכוללת הגהות רבי אברהם מפראג - תיעוד היסטורי בכתב-יד

ספר ארבעה טורים, מאת רבי יעקב בר אשר. אוגסבורג, [דפוס חיים בן דוד שחור], ש'-[ש"א 1540-1541]. ארבעת הטורים בכרך אחד.
דף השער אינו מאוייר, אך העמוד הראשון של חלק אורח חיים (בדף ז' מהספירה הראשונה - אחרי המפתחות), מוקף מסגרת שער מאויירת מרשימה (תחריט עץ מעשה ידי הנס הולביין הבן, Hans Holbein der Jüngere), עם איורים המתארים את בריאת העולם והאדם, דמויות דוד ושלמה, ועוד.
גוף הטקסט, הכותרות ותיבות הפתיחה נדפסו באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי. הטקסט של סדר הסימנים בדפי המפתחות נדפס באותיות מטיפוס בינוני ("כתב רש"י").
הטקסט שנדפס במהדורה שלפנינו מלווה בהגהות ותיקוני נוסח, מתוך הגהותיו של רבי אברהם ב"ר אביגדור, רבה של פראג. בדף האחרון נדפסה אגרת מאת רבי יוסף בר יקר (חתנו של המדפיס חיים שחור), שסייע בהדפסת הספר, לגיסו רבי יעקב בר ברוך. רבי יוסף בר יקר מתנצל בפני גיסו על שלא שמע בקולו, ובחר שלא להדפיס את הגהותיו הארוכות של רבי אברהם ב"ר אביגדור במלואן ("וכמעט אומר שרוב הגהותיו מבלבלים על המתלמדים בו..."), אלא בחר מתוכן רק תיקוני נוסח, פירושי מילות, ציוני מקורות וכדומה. במקביל להדפסה זו החלו להדפיס בפראג את הגהותיו של רבי אברהם ב"ר אביגדור במלואן, במהדורת הטור שנדפסה שם. בפועל נדפס שם רק הכרך הראשון, טור אורח חיים (פראג, ש'), ומאז לא נדפסו ההגהות יותר עד לדורנו.
בדף השער משבח המדפיס את המהדורה שלפנינו: "כי הנה הטורים הקדומים, כולם נמצאו בעלי מומים... ובפרט שני חלקים האחרונים, עלו כולם קמשונים... ובכן אזרנו כגברים חלצינו, ואל המלאכה שמנו פנינו, כיד ה' הטובה עלינו, וטרם התחילינו יגענו בכל יכלתינו, עד כי הגענו לרשותינו, ספר מדויק ככל חפצינו, מוגה בדקדוק רב, מפי הרב מורינו ואלופינו הגאון מהר"ר אברהם מפראג מאור דורינו, ומתוכו הגהנו מלאכתינו, כל דף ודף בהעבירנו, פעמיים ושלש בכל כחינו, גם לא שקלנו על כפינו מלהוציא זהבינו וכספינו על יופי הכתב והנייר והדיו כפי השגתנו, עד כי לפי דעתינו לא ימצא בהם שמץ פסול מצידינו... עבדכם חיים בר דוד המחוקק".
חתימות בדף השער: "ע"ל [=עלה לחלקי] מרדכי שמואל ואלוברה תצ"ז"; "זה הספר שלי ישראל דוד ואלוברה די קוני 1889"; "כמ"ר יצחק יצ"ו מרקנאטו". חתימה בדף עם המסגרת המאויירת: "אשר בן הקדוש החבר ר' יששכר זצ"ל". חתימה בדף לג/1 בחלק אבן העזר: "אני אליעזר ב"ר נתן הלוי".
מעבר לדף האחרון של חלק אבן העזר, רישום ארוך בכתב-יד (עם הכותרת "ארשום לזיכרון המאורעות הרעות שאירעו את בני עמינו בשנת תמ"ט לפרט קטון..."), המתעד את כיבושן של ערים ועיירות בגרמניה בידי הצבא הצרפתי בשנת תמ"ט (1688-1689), במסגרת מלחמת תשע השנים, ובהן גם ערים בהן ישבו קהילות יהודיות כמו וורמייזא ומנהיים, את חורבן הערים, הקהילות ובתי הכנסת, ואת גירוש היהודים מהם. רישום נוסף מתעד שריפה שפרצה באותה שנה בעיר פראג - ראה מסגרת. רישום מאוחר יותר באותו דף, משנת תק"ל, מתעד את עליית המחירים ויוקר המחיה באותה שנה בכמה ממדינות גרמניה.
פד; ע; ב, מד; קיב דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות קשים בדפים רבים. בלאי. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער ובדף עם המסגרת המאויירת, עם פגיעות במסגרת, משוקמים בהדבקות והשלמות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כ-10 דפים מחלק אבן העזר הושלמו מעותק אחר (עם קרעים חסרים בשולי הדפים וסימני עש, משוקמים בהשלמות נייר). רישומים. כריכת עור חדשה.

ללא [2] דף אחרונים, עם סדר המסכתות והפרקים שבמשנה על פי הרלב"ג, שחסרים במרבית הטפסים (ראה שטיינשניידר, .C.B, עמ' 1183-1184; שמואל ווינער, עמ' 548, מס' 4505; דפים אלו הושלמו בצילום בעותק שלפנינו).

המדפיס ר' חיים שחור היה מחשובי המדפיסים בראשית הדפוס העברי באירופה מחוץ לאיטליה, ובין המדפיסים הראשונים בפראג. ייסד את הדפוס העברי הראשון בגרמניה (דפוס אוגסבורג), ולאחר מכן ייסד את הדפוס העברי הראשון בלובלין. בפראג פעל בשנים רע"ה-רפ"ו בערך. לאחר מכן התיישב באילזא (Oels, שלזיה; כיום: אולשניצה, פולין) והדפיס שם מספר ספרים. בשנת רצ"ד עבר לאוגסבורג, והקים בה את בית דפוסו. בבית הדפוס באוגסבורג נדפסו אז כ-10 כותרים עבריים בלבד. מאוחר יותר (בשנת ש"ג) נדד עם משפחתו והגיע לאיכהויזן, ואף שם הדפיס מספר ספרים; לאחר מכן הדפיס מספר ספרים בעיר הידרנום. בשנת ש"ז בערך הגיע ללובלין והקים בה את בית הדפוס העברי הראשון בעיר (ראה: א"מ הברמן, המדפיס חיים שחור, בנו יצחק וחתנו יוסף ב"ר יקר, קרית ספר לא, עמ' 491).

תיעוד היסטורי יהודי מתקופת מלחמת תשע השנים
בעותק ארבעה טורים שלפנינו, מהדורת אוגסבורג ש'-ש"א, בעמוד הריק שבסוף חלק אבן העזר, מופיע תיעוד בכתב-יד על המאורעות שפקדו את הקהילות היהודיות בגרמניה, בשנת תמ"ט (1688-1689), בעקבות כיבושי הצבא הצרפתי במסגרת "מלחמת תשע השנים":
"ארשום לזיכרון המאורעות הרעות שאירעו את בני עמינו בשנת תמ"ט לפרט קטון
בחודש אלול תמ"ח התחיל המלך צרפת לשלח גדודים למדינת זו והתחיל לכבוש כל מדינת אשר מעבר לנהר ריין ולכד בתשרי תמ"ט את החוזק פיליפוס בורג ואת העיר היפה מנהיים ואת העיר פרנקישטיין וגם לכד העיר מענץ וכל המקומת אשר סביבם וגם העיר בון לכד וגם לכד היידל בורג הייל ברין ומשם שלח גדוד למדינת ווירשן בורג אשר מעבר הלז דמיין ושרף שם עשרה כפרי' עד שנתנו לו כופר הנקרא בראנר שאצינג וגם למדינת אונשבאך שלח גדוד ושרפו שם כפרים רבים עד שגם נתנו כופר הם וכל המדינות עד לנהר טונא נתנו כופר ובמדינת רוטן בורג לא רצו ליתנו כופר ושרף שם לערך שלושים כפרי' ואחכ"ך עזב את העיר הייל פרין ע"י סיועת זקשין וגם היידל בורג עזב אבל החריב אותו כמעט.
ובחודש אדר תמ"ט שרף את העיר מנהיים עד היסוד וגם העיר והק"ק ווירמיישא שרף עד היסוד בחודש סיון אוי לעניים שכך רואת ואוי לאוזני' שכך שומעת על המקדשים מעט אשר נחרבו ואשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי ובעת ההיא שרף גם העיר שפייאר אופנהיים מלבד שארי ערי וכפרים וגם העיר בינג שרף".
רישום נוסף באותו עמוד מתעד שריפה שפרצה באותה שנה בפראג וגרמה לנזק רב:
"ובחודש תמוז הוכפלו הצרות יצאה אש מאת ה' יו' ג' ג' תמוז ושרף את העיר והק"ק פראג אשר היא היתה עיר ואם בישראל וכמה וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות שנשרפו עד אשר לא נשאר מכל מקום היהודים רק ב' בתי כנסיות ובית אחד כל השומע תצלינה שני אזניו על שוד ושבר בני עמינו אשר כמה וכמה אלפים נפשות נשארו ערום וערי' בעירום ובחוסר כל עוללים ישאלו לחם ופורש אין להם עולל ויונק שכבו בחוצת ברחובת קרי' ויותר ממאה וחמשים נפשות שנשרפו ומתו וכמה וכמה מאות ואלפים ספרי תורת ושאר ספרים קודש שנשרפו עד אשר לא נשאר שום ספר בק"ק פראג על אלה אני בוכי' עיני עיני יורדה מים גם במקו' הגוי' נשרפו כמה מאות בתים".