בקטלוג שלפניכם פרק גדול המוקדש לאמני בצלאל, ובו ספרים מאוירים, חפצים וציורים מקוריים. חלקו הארי של הפרק מוקדש לרישומים ומתווים לעבודות מאת זאב רבן, בהם: מחברת מתווים של רבן (פריט 318), מתווים לאיורי שיר השירים (פריט 320), מתווים לסמלי גלגל המזלות (פריט 327), אוסף גדול של תצלומי עבודות מאת רבן ומאיר גור-אריה (פריט 344), ועוד פריטים מיוחדים רבים מעיזבונו של שלמה קדמי, ממשיך דרכם של רבן וגור-אריה בסטודיו לעיצוב "בית-עבודה לאמנות אינדוסטריאלית".
פרק ספרי הילדים העבריים שבקטלוג עשיר במיוחד. כלולות בו יצירות מרהיבות, מרביתן בדפוס צבעוני, פרי שיתופי פעולה בין חשובי הכותבים והמאיירים בספרות העברית המתחדשת: סיפורים מאת בנציון רסקין עם איוריהם של אוריאל כהנא, חיים הנפט, וחיים גולדברג, שירים מאת יצחק קצנלסון עם איורים מאת גרטרוד קספרי, חרוזים מאת יעקב דוד קמזון עם איורים מאת אלזה ונץ-וייטור, ספרי אגדות בדפוס ליתוגרפי בהוצאת "אמנות", מאוירים בידי "חבורת ציירים" (אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר), ספרי "פופ-אפ" עם איורים מאת דוד גלבוע, וספרים נוספים במהדורות נדירות.
בפרק ספרי האוונגרד מוצעים ספרי יידיש, עברית ורוסית, עם איורים ועטיפות מעוצבות מאת החשובים שבאמני האוונגרד הרוסי, ביניהם: אל ליסיצקי, יוסף צ'ייקוב, יששכר בער ריבאק, מארק אפשטיין ונתן אלטמן.
לצד כל אלה, מוצעים בקטלוג מגוון פריטים מתולדות ארץ ישראל והציונות, מכתבים, ספרי מסעות וספרי מחקר, מפות ארץ ישראל, תצלומים, גלויות, עיתוני לאדינו נדירים, עבודות מאת האמן הצפתי יוסף צבי גייגר, ספרים ביבליופיליים, פרק נומסמטיקה עשיר, ופריטים רבים נוספים.
|
פריט 359:
גוף תאורה מעשה ידי זהרה שץ
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
300
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
גוף תאורה מעשה ידי זהרה שץ
גוף תאורה עם אביזר קיבוע לקיר, מעשה ידי זהרה שץ (1916-1999). [ישראל, שנות ה-50].
פרספקס; חוטי ברזל; עלים.
גוף תאורה לקביעה על הקיר. האהיל עשוי לוחות פרספקס; בין הלוחות הונחו עלים וחלקי מתכת. הלוח החיצוני מעוטר בדגם צמחי מופשט בצבע זהב.
גובה: כ-40 ס"מ בקירוב. מחווט. מצב טוב.
זהרה שץ (1916-1999), כלת פרס ישראל לציור ולפיסול (1955), פעלה בישראל ובארצות הברית. שץ היתה אמנית פורה, רב-גונית, שעבדה לרוב בסגנון מופשט ויצרה גם חפצים שימושיים. מנימוקי ועדת השופטים לפרס ישראל: "מרת זהרה שץ תרמה תרומה חשובה לאמנות הכללית, בהכניסה שיטה חדשה בשטח האמנות המופשטת באמצעות חומרים חדשים תוך שיתופם בחומר פלסטי. ליצירותיה של מרת זהרה שץ יצאו מוניטין בכל העולם והיא גרמה להתפתחות אסכולה שלמה של אמנים ויוצרים במלאכת-מחשבת שפיתחו ענף אמנותי זה. על פרי כפיה חופפת רוחה היוצרת של ארץ ישראל וחן הארץ נסוך עליו".
על עיסוקה באמנות שימושית – שגם אם היה רחוק מאוד מן הקלסיציזם של אביה, המשיך את דרכו ואת חזונו – כתבה שץ: "לאדם בן תרבות יש צורך שהדברים המקיפים אותו בחיי יום-יום יהיו נאים מבחינה אסתטית, שימושיים מבחינה מעשית ויעילים. ומטרות אלה תושגנה במינימום של אמצעים. המרשם המודרני הוא ביטוי לאמצעים שבעזרתם משיגים מטרות אלה."
כשנה לפני זכייתה בפרס ישראל, יזמה שץ טריאנלה לאמנות שימושית במילאנו ואף זכתה במקום הראשון על עבודות הפרספקס שלה.
