אהבת שלום (קוסוב) – לבוב, תקצ"ג – העותק של רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד, עם חתימות ידו – מהדורה ראשונה

אהבת שלום (קוסוב) – לבוב, תקצ"ג – העותק של רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד, עם חתימות ידו – מהדורה ראשונה
ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב – אבי שושלת אדמו"רי ויז'ניץ וקוסוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
העותק של רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. שני רישומי בעלות בכתב-ידו ובחתימתו, בדף כא/1 ובדף צה/1: " שייך להרב ר' אהרן משה מגזע צבי מבראד".
הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד – מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
[4], קלא דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בשולי הדפים. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (חלק מסימני העש בדף השער שוקמו במילוי נייר). קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער, ופגיעות בטקסט במספר מקומות. כפי הנראה, הספר מורכב מדפים שנלקחו ממספר עותקים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
בשער נדפס פרט השנה: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107.