אבן פינה – למברג, תקס"ד – העותק של האדמו"רים הראשונים מאמשינוב

אבן פינה – למברג, תקס"ד – העותק של האדמו"רים הראשונים מאמשינוב
ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. למברג, דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו המחבר: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".
העותק של האדמו"רים הראשונים לבית אמשינוב. בדף השער חותמות בעלות של האדמו"ר רבי "מנחם קאליש האב"ד דק"ק אמשינאוו". חותמות (באותיות לטיניות) בשער ובדף יד/1: "J. D. Kalisz" – חותמת אביו הקדוש, "האדמו"ר הזקן" רבי יעקב דוד קאליש מאמשינוב.
רישומי בעלות (סמוך לתקופת ההדפסה): "זה הספר שייך להנגיד מ' יוסף נ"י מרו--- תקע"ח לפ"ק"; "שייך לר' מרדכי בהגביר המפורסם ----"; "ספר דרישת ארי... לק"ק אפ--- הבירה....".
האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח, אנצ' לחסידות ב', עמ' רסב-רסג), האדמו"ר הראשון מאמשינוב, המכונה בחסידות אמשינוב "האדמו"ר הזקן". בנו הגדול של רבי יצחק מוורקא. בצעירותו התקבל לרב בגוברצ'וב. לאחר מכן נתמנה לרב בפשיסחא, ואחר כך עבר לכהן כרבה של גור – לפני שנתקבל בה רבי יצחק מאיר אלטר בעל חידושי הרי"ם. לאחר מכן עבר לאמשינוב ובה קבע את חצרו, ועל שמה נקבע שם השושלת. מגדולי האדמו"רים בפולין ופעל יחד עם החידושי הרי"ם בענייני הכלל.
בנו, האדמו"ר רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' פא-פב), ממלא מקום אביו באמשינוב כרב ואדמו"ר, החל מפטירת אביו, כשהיה בן י"ח שנים. בתקופת כהונתו גדלה חצרו ומאות חסידים קבלו את מרותו. כאביו עסק אף הוא בצדקה ובצרכי הכלל. כיהן כאדמו"ר ארבעים שנה בדיוק, מפרשת וישלח – עד פרשת וישלח. בשעת פטירתו אמר עליו בעל ה"אמרי אמת" מגור: "אבדנו אחד משיירי כנסת הגדולה". בניו ונכדיו הם האדמו"רים לבית אמשינוב.
מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
[2], קטו, [3] דף. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בדף כו קרע חסר עם פגיעה בטקסט. פגם הדפסה בדף קי. סימני עש בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.