סידור רבי אשר – לבוב, תקמ"ח – מהדורה ראשונה – המהדורה שהתחבבה על תלמידי הבעש"ט – עותק מיוחס לאדמו"רי סטרופקוב

סידור רבי אשר – לבוב, תקמ"ח – מהדורה ראשונה – המהדורה שהתחבבה על תלמידי הבעש"ט – עותק מיוחס לאדמו"רי סטרופקוב
סדר תפלה מכל השנה, עם כוונות האר"י, שלושה חלקים, בעריכת רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' ובראד. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקמ"ח] 1787. מהדורה ראשונה.
שלושת החלקים בכרך אחד. חלק ראשון – תפילות לחול, חלק שני – תפילות לשבת, חלק שלישי – תפילות למועדים.
נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווא תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו תוקנו ראשית כל הטעויות שנפלו במהדורת זולקווא, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
עותק מיוחס. בדף המגן הקדמי חתימה וחותמות של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב, עם רישומי שמות לרפואה (קוויטלך) שכתב בכתב-ידו, סביב לשתי פיסות נייר שככל הנראה הודבקו על ידו, באחת מהן הדפסה של אגרת הרמב"ן, והשניה עם חותמת מקורית של סבו, האדמו"ר הראשון מסטרופקוב, רבי שלום הלברשטאם בנו של בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא. יתכן שהסידור היה שייך לזקנו הנ"ל וממנו בא לו בירושה.
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב (תרס"ח-תשנ"ה), בן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. כיהן בחו"ל כאב"ד יבלונקה וכדיין בברגסאס. לאחר תלאות השואה שימש ברבנות במחנות העקורים בבומברג ובגלילות פרנקוניה. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב ברמלה, שם הקים בית מדרש "דברי חיים". בשנת תשי"ג עלה לירושלים והקים בה את בתי המדרש של חסידות סטרופקוב.
האדמו"ר רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל" (בנו בכורו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז), שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והיה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
[394] דף. חסרים 4 דפים ([207-206], [215-214]) מהחלק הראשון. בסוף החלק הראשון, לפני קבלת שבת, נכרכו [16] דף עם "הודו", קבלת שבת, סדר הקידוש ותיקוני שבת, מתוך סידור אחר (ללא כוונות). 17.5 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר דבק (שקוף). חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותקים אחרים. חתימה וחותמות. כריכת עור חדשה.