שמלת בנימין – פיורדא, ת"ר-תר"א – העותק של ה"כתב סופר" – עם הקדשת המחבר רבי וואלף המבורג

שמלת בנימין – פיורדא, ת"ר-תר"א – העותק של ה"כתב סופר" – עם הקדשת המחבר רבי וואלף המבורג
ספר שמלת בנימין, שני חלקים, שו"ת על ארבע חלקי שולחן ערוך, וחידושי אגדה ודרשות, מאת הגאון רבי וואלף המבורג ראש הישיבה הרמה בפיורדא. פיורדא, דפוס דוד צירנדארפער וחתנו יודא זאממער, ת"ר-תר"א [1840-1841]. מהדורה ראשונה.
העותק של ה"כתב סופר" – בשער הספר הקדשה בכתב-יד המחבר, אל הכתב סופר שנתמנה באותה תקופה לרבה של פרשבורג: " ...נשלח ליד הרב המאה"ג אב"ד דק"ק פ"ב, בן לאותו צדיק הגאון מו"ה משה סופר זצוק"ל, מאת המחבר".
הגאון הישיש בן ה-70 שלח את ספרו לידידו הצעיר, שנבחר באותה עת למלא את מקום אביו ה"חתם סופר" ברבנות פרשבורג וראשות הישיבה. מעניין לציין, כי בשו"ת כתב סופר (חלק יורה דעה, תשובה ז) מופיעה תשובתו של ה"כתב סופר" לרבי וולף המבורג, בה הוא מאשר בתודה את קבלת הספר וכותב: "...הגיע לידי מנחה למזכרת אהבה ספרו הנחמד ב' חלקי ש"ב [שמלת בנימין], ושמחתי מאד כי ברית כרותה מאבות לבנים... בעבותות אהבה אל הדר"ג.... והנני במנחת מרחשת... ברב תודה, כי הלבישני בגדי ישע שמלתו אשר פרש על פני תבל.... עוד ינוב בשיבה טובה". בהמשך התשובה דן ה"כתב סופר" ומשיב על אחת התשובות שבספר שלפנינו.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין (וואלף) סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר". עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה. למרות שהיה אז צעיר לימים, כבן 24, נודע לו מקום של כבוד בין גדולי הרבנים בדורו, שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש המלחמה נגד התנועה הניאולוגית בהונגריה, ועל פי הוראתו התפלגו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה – בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
הגאון רבי אברהם בנימין זאב וואלף האמבורג (תק"ל-תר"י), מגדולי רבני גרמניה בדורו. תלמיד מובהק של הגאון מהרז"ך בעל בגדי כהונה, וממלא מקומו כרבה של פיורדא וכראש "הישיבה הרמה" בעיר. גאון מופלג וממנהיגי יהדות אשכנז, תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. מחבר "שער הזקנים" (שני חלקים), "שמלת בנימין", ועוד. היה יליד פיורדא ובה גדל והתעלה עד שהתמנה ע"י רבו המהרז"ך להחליפו בתפקידים שונים, ולאחר פטירתו ירש את כל תפקידיו, כאב"ד העיר וכראש הישיבה. לחם נגד הרפורמה ובתקופתו נסגרה "הישיבה הרמה" בפיורדא עקב סירובו להכניס אליה לימודי חול והפיכתה לסמינר מודרני להכשרת רבנים. על מאבקו זה בזבז כמעט את כל הונו. העמיד תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל "ערוך לנר". החתם סופר במכתביו אליו מכנהו: "הגאון המופלג המפורסם העומד לתלפיות, חרב פיפיות... ראש המדברים בכל מקום...". נספד ע"י ה"כתב-סופר": "הגאון הגדול סיני ועוקר הרים... שהיה ראש ישיבה הרבה שנים בק"ק פיורדא יע"א, היה גאון הדור צדיק יסוד עולם, עמד בפרץ נגד המשחיתים, מסר נפשו על התורה וקיים בכל נפשך ובכל מאודך – אפילו נוטל נפשך וממונך" (ראה: קינסטליכר, אישים ותשובות חת"ס, עמ' לט-מ; לתולדותיו של רבי וואלף המבורג, ראה בהרחבה רבה: המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, כרך ג', עמ' 35-144).
[5], ב-קעו דף; [2], קלד, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בשער הספר מצוינים שלושה חלקים, אולם החלק השלישי "שער בנימין" לא נדפס. ראה במפעל הביבליוגרפיה.