בקטלוג פרק נרחב המוקדש לתולדות ארץ ישראל וההתיישבות, ובו מספר פריטים יחידאיים - יומן בכתב-ידו של אחד ממעפילי ה"אקסודוס", מתווים מקוריים לסמל המדינה (שלא התקבלו לבסוף), וארכיון ענק, יחיד מסוגו, המתעד את פעילות חוות ההכשרה של דוד בן גוריון הצעיר ואלכסנדר זייד - חוות סג'רה ההיסטורית.
לצדם, מוצעים בקטלוג פריטים חשובים מראשית ימי הציונות והקונגרסים הציוניים, ובהם מכתב בחתימת-ידו של בנימין זאב הרצל – מכתב יוצא דופן החתום כנשיא "אוצר התיישבות היהודים", מהדורות ראשונות של החיבורים ההיסטוריים "מדינת היהודים" ו"אוטואמנציפציה!", ועוד.
בפרק השואה והאנטישמיות מוצעים, בין היתר, אוסף דרכונים גרמנים שהונפקו במיוחד ליהודים – "דרכוני J" – המתעדים את דרכו וגורלו של כל בעלים, דרכון דרכון וחותמותיו, תריסר גיליונות של העיתון הרשמי של גטו לודז' בעריכת מרדכי חיים רומקובסקי, ושתי מהדורות ראשונות של "הפרוטוקולים של זקני ציון" – הראשונות לראות אור באנגליה וארה"ב.
פרק האוטוגרפים מציע מכתב בכתב-ידו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס, ובו התייחסות נדירה ביותר למשפטו ולאמיל זולא – מהאזכורים המעטים לפרשה במכתביו, ולצדו גלויה משותפת, יחידה במינה, מאת מנהיגי "פועלי ציון" – דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי, ברל לוקר ואחרים – כולם חתומים על גביה, וכן מכתבים בחתימות ידם של אלברט איינשטיין ומארק שאגאל, ועוד.
לצד כל אלו, מוצעים בקטלוג מהדורות נאות של כתבי ש"י עגנון, ספרי המקרא והמגילות, עותקים מן המהדורה הראשונה של ספרי פרנץ קפקא, יצירות אמנות והדפס מעשה ידי הרמן שטרוק, יעקב שטיינהרדט, פבלו פיקסו, ראובן רובין, נחום גוטמן ואחרים, ופריטים נוספים.
|
פריט 48:
אוסף טפסים מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי לאחר השריפה הגדולה – הצהרה על שם ומקום מגורים – 1923-1924
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $850 (₪3,120)
₪3,120
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
אוסף טפסים מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי לאחר השריפה הגדולה – הצהרה על שם ומקום מגורים – 1923-1924
224 טפסים (מודפסים על חמישים ושישה דפים), מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1923-1924. לאדינו.
חמישים ושישה דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
56 דפים, 33 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים וכתמים (ברובם קלים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק).
