"דרשה שנשא פאולוס ויידנר" – וינה, 1562 / "האמונה היהודית כולה" מאת אנטוניוס מרגריטה – פרנקפורט דמיין, 1561 – שני ...

"דרשה שנשא פאולוס ויידנר" – וינה, 1562 / "האמונה היהודית כולה" מאת אנטוניוס מרגריטה – פרנקפורט דמיין, 1561 – שני חיבורים מאת יהודים מומרים

שני חיבורים מאת יהודים מומרים, כרוכים יחד:
1. Ein Sermon, durch Paulum Weidner… den Juden zu Prag Anno MDLXI den 26. Aprilis in irer Synagoga geprediget [דרשה שנשא פאולוס ויידנר... בבית הכנסת היהודי בפראג ב-26 באפריל 1561, שהובילה להמרת דתם של כמה מבני הקהילה לנצרות]. וינה, Raphael Hofhalter, [שכ"ב] 1562. מהדורה ראשונה. גרמנית. חלק מאותיות דף השער נדפסו באותיות אדומות. סמל המדפיס בעמוד האחרון.
הדפסה ראשונה ונדירה של דרשה נוצרית, שאולצו יהודי פראג לשמוע בשנת 1561 בהוראת הקיסר פרדיננד הראשון.
בשנת 1560 הוחרמו ספרי הקודש של יהודי פראג, מושב הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר ב"אימפריה הרומית הקדושה" באותם ימים, והועברו לווינה הבירה לבדיקת הצנזור הכנסייתי – המשומד היהודי פאולוס ויינדר (נולד בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי). שנה לאחר מכן, בחודש מרץ 1561, גזר קיסר האימפריה פרדיננד הראשון, כי על יהודי פראג להתכנס לעיתים מזדמנות בבית הכנסת ולשמוע דרשות כמרים שהטיפו להמרת דת. ראש וראשון למטיפים היה המשומד ויידנר, אשר נשא את דרשתו הראשונה בבית הכנסת היהודי של פראג ב-26 באפריל 1561 – והיא הדרשה שנדפסה בחיבור שלפנינו. בפתח החיבור שלפנינו נדפסה הקדשה לקיסר פרדיננד הראשון.
המומר פאולוס ויידנר פון בילרבורג (Paulus Weidner von Billerburg, 1525-1585) נולד באודינה, איטליה, למשפחה יהודית ממוצא גרמני, בשם אשר יהודה בן נתן אשכנזי (אחיו הוא רבי שלמה בן נתן אשכנזי, ששירת כרופא ודיפלומט בשטחי האימפריה העות'מאנית). למד רפואה באוניברסיטת פדואה והוזמן לעבוד כרופא בקרינתיה (אוסטריה), על אף שלמעשה, נאסר על יהודים להתיישב באזור זה. בשנת 1558 התנצר בווינה יחד עם משפחתו, וזמן קצר לאחר מכן ניתן לו תואר אצולה. חיבר ספרים, ופעל לעשות נפשות לאמונתו החדשה; שימש כרופאם של קיסרי אוסטריה, וכיהן כדיקן הפקולטה לרפואה וכרקטור האוניברסיטה של וינה. בשנת 1582 ניתנה לו הזכות להשתמש בתואר האצולה "Von Billerburg".

2. Der gantz Judisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת (Antonius Margaritha (Anton Margaritha. פרנקפורט דמיין, 1561. גרמנית.
מהדורה שלישית של החיבור הפולמוסי-אנטישמי מאת המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רב העיר רגנסבורג שמואל מרגליות ונכדו של רבי יעקב מרגליות. בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי עץ, בהם חיתוכי עץ המציגים יהודים בבית הכנסת.
החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת" (חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו "על היהודים ושקריהם"). בספר נדפס התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי.
בעקבות ההאשמות הקשות כלפי היהודים שהעלה בספרו, הוזמן מרגריטה לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.

שני חיבורים כרוכים יחד. [66]; [116] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשולי אחד הדפים. כריכת עור עתיקה מעוטרת, פגומה מעט, ומשוקמת (דפי הבטנה חדשים). הטבעת שם בעלים והשנה 1567 על הכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.185 / NHB.333.

הפריט מתואר במרכז לאמנות יהודית (CJA), מס' 40623/374844.