מנורת חנוכה – תוניסיה, המאה ה-18 – דגם גדול ומוקדם / יציקה עם שם הבעלים – ישועה זרקא – וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור"

מנורת חנוכה – תוניסיה, המאה ה-18 – דגם גדול ומוקדם / יציקה עם שם הבעלים – ישועה זרקא – וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור"

מנורת חנוכה מעוטרת בצמד אריות ובצמד ציפורים, עם שם בעליה "ישועה זרקא" וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור", המופיעים ביציקה. [תוניסיה (או אלג'יריה), 1800 בקירוב].
פליז יצוק; מסמרות נחושת.
דגם גדול, מאסיבי ונדיר, המהווה אב-טיפוס לקבוצה של מנורות חנוכה צפון אפריקאיות; עם שם הבעלים – "ישועה זרקא יצ"ו" – וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור" המופיעים כחלק מהיציקה המקורית.
הדופן האחורית מורכבת משני חלקים המהודקים זה לזה במסמרות (ובאמצעות לוחית שטוחה המחוברת מאחור); היא מעוצבת כקשת אדריכלית, עם עיטורי שריגים, עלים ופרחים, ובראשה עיטור בצורת כתר (בעל חמש אונות), עם עיטור תלתני בראשו וטבעת לתלייה. שתי ציפורים גדולות עם ציצות בראשיהן תומכות את הכתר משני צדדיו, וצמד אריות חורצי לשון ממוקמים במורדות הקשת (עיטורי האריות, הציפורים והכתר נוצקו בנפרד וחוברו במסמרות). בבסיס הקשת, במסגרת מלבנית, מופיעה כתובת אשר נוצקה כחלק מהיציקה המקורית של המנורה: "כי נר מצוה / ישועה זרקא / ותורה אור / יצ"ו"; שני צריחים זעירים ממוקמים משני צדי הקשת.
דפנות הצד מעוצבות אף הן כקשתות עם עיטורים צמחיים תואמים, עיטור בצורת צריח הקבוע בחזית ועיטור בצורת ציפור הקבוע בראש הקשת (אחד מהם חסר). שורת בזיכים מאסיבית, עם שני זיזים בקצוות – לקביעת דפנות הצד, ושני זיזים מאחור – לקביעת הדופן האחורית.
לשאלת זהותו של ישועה זרקא לא מצאנו תשובה חד-משמעית. ייתכן כי מדובר בישועה זרקא, בנו של משה זרקא ונכדו של ר' יוסף זרקא; האחרון נמנה עם גדולי רבני תוניס במאה ה-18, אלא שר' יוסף זרקא חי בשנים תפ"ב-תקנ"ח בערך (1722-1798) ועל אודות נכדו ישועה לא ידועים לנו פרטים מדויקים. אם אכן מדובר בישועה זרקא זה, אזי ניתן לשער כי המנורה שלפנינו נוצקה בשלהי המאה ה-18 או בעשורים הראשונים של המאה ה-19. עם זאת, ולאור נטיית החוקרים לתארך מנורה זו למאה ה-18 דווקא, ייתכן גם כי מדובר באדם אחר ממשפחת רבנים תוניסאית זו, או אולי בחתנו של ר' יוסף זרקא – ר' יאושע – אשר החיד"א מזכירו בספרו "מעגל טוב", בתיעוד מסעו לתוניס בשנים 1773-1774.
להוציא המנורה שלפנינו, ידועים עוד שלושה עותקים בלבד מדגם זה, שלושתם שמורים באוספים מוזיאליים: שניים באוסף מוזיאון ישראל (אחד עם צמד אריות בלבד, פריט 358-11-65 ;118/509, לפנים באוסף ד"ר טיכו; השני עם חמסה בראשו, פריט B02.0972;118/194, לפנים באוסף "בצלאל"); והשלישי באוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק (פריט F4656, לפנים אוסף JTS, ללא אריות וציפורים); המנורה שבאוסף משפחת גרוס היא היחידה הנושאת בראשה הן עיטורי אריות והן עיטורי ציפורים.

גובה: 27 ס"מ, רוחב: 22 ס"מ. מצב כללי טוב. פיסות חסרות בזנבות האריות. עיטור ציפור חסר באחת מדפנות הצד.

ספרות:
1. מנורת החנוכה, מאת מרדכי נרקיס. ירושלים, 1939, פריט 152 (עמ' 66).
2. אורות בהרי האטלס: מנורות חנוכה מאוסף זיידע שולמן, מאת חיה בנז'מין. ירושלים, מוזיאון ישראל, 2002, פריטים 120-121; עמ' 124, 157.
3. Five Centuries of Hanukkah Lamps from The Jewish Museum: A Catalogue Raisonné, by Susan Braunstein. New York, The Jewish Museum / New Haven and London, Yale University Press, 2004, p. 325.
מקור:
1. אוסף יצחק איינהורן, תל אביב.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 010.002.078.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37406.