הגדה של פסח – יעקב שטיינהרדט – המהדורה הראשונה, ברלין, 1921 – עשרים חיתוכי עץ בחתימת-ידו

הגדה של פסח – יעקב שטיינהרדט – המהדורה הראשונה, ברלין, 1921 – עשרים חיתוכי עץ בחתימת-ידו

הגדה של פסח, מאוירת בידי יעקב שטיינהרדט. [ברלין, אריך גוריץ ("את הליטוגרפיה עשה ה’ בירקהולץ"), תרפ"א 1921].
הגדה מהודרת, כתובה באותיות קליגרפיות מעשה ידי פראנציסקה (פרנצ'סקה) ברוך, מלווה עשרים חיתוכי עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרדט – כולם חתומים בחתימת-ידו. דף הקולופון חתום אף הוא בחתימת-ידו של שטיינהרדט.
עותק נדיר מהמהדורה המקורית, שנדפסה בברלין בשנת תרפ"א-1921 במאתיים ושמונה עשר עותקים. ממוספר 14 (מתוך חמישה עשר עותקים בלבד שנדפסו על גבי נייר יפני איכותי).
בדף הבטנה חתימה נוספת, בעט, מתוארכת עשרים ושש שנים לאחר הדפסת ההגדה: "ירושים[!], 1947 III 4, יעקב שטינהרט".
אותיות-הסת"ם של הגדת שטיינהרדט: בשנת 1918 פנה יעקב שטיינהרדט אל המעצבת פרנצ'סקה ברוך (1901-1989) בבקשה ליצור עמו מהדורה ביבליופילית של הגדת פסח. ברוך, אז סטודנטית בת שבע עשרה באקדמיה לאמנויות של ברלין, היתה מצויה בקושי בכתב העברי, והכירה את צורתו רק מעט. לקראת הכנת ההגדה, עיינה באוצר כתבי היד והדפוסים העתיקים שבספרייה המלכותית שבברלין (כיום ספריית המדינה) ובהדרגה לימדה את עצמה את צורת האלף-בית העברי (את מחקריה ומתוויה רשמה בספר סקיצות, השמור כיום במוזיאון ישראל). את ההגדה בחרה לכתוב באות חדשה שעצבה בעצמה, בעלת מאפיינים שונים מן המסורת היהודית, העשויה בהשראת "הגדת פראג" – ההגדה המאוירת הראשונה בדפוס. האותיות שיצרה עבור הההגדה היו כה יפות, עד שנוצקו בעופרת והיו לגופן חדש בדפוס העברי – "אות סת"ם".

[24] דף (מודפסים משני הצדדים), 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. כריכת קלף נאה, עם כיתוב קליגרפי בחזית – "הגדה של פסח" (בשוליים, באותיות קטנות, נוסף שמו של בעל העותק – "יוסף טחורניצקי").

ספרות:
1. אוצר ההגדות, מס' 2813.
2. Haggadah and history, by Yosef Hayim Yerushalmi. Philadelphia, Jewish Publication Society of America, 1975, plates 134-136.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, ALE.64.