שלחן ערוך הרב, הלכות פסח – ז'יטומיר, תרט"ז – הגהות רבות בכתי"ק בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש

שלחן ערוך הרב, הלכות פסח – ז'יטומיר, תרט"ז – הגהות רבות בכתי"ק בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש

שלחן ערוך הרב, חלק שלישי - הלכות פסח והלכות יום טוב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא - נכדי הרב מסלאוויטא, תרט"ז 1855].
בעותק שלפנינו כ-15 הגהות כתובות בכתב-יד, בשולי העמודים או בגוף הטקסט – ככל הנראה, מרביתן או כולן נכתבו בכתב-יד קודשו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהמהדורה הזו שבידינו, ז'יטומיר תרט"ז, ידוע חלק נוסף שהיה ברשות ה"צמח צדק" – חלק "חושן משפט" – אשר גם בו הוסיף ה"צמח צדק" הגהות בכתב-יד קדשו והשלים בו השמטות צנזורה (ראו מכירת "קדם" 72, פריט 132).
בדף קטו השלמה בכתב-יד של מילים שנשמטו על ידי הצנזורה: "וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים" (סימן תפ, סוף סעיף ג) [בשלוש המהדורות הראשונות של שלחן ערוך הרב לא נגעה יד הצנזורה. החל מהמהדורה הרביעית - ווארשא תקצ"ח, החלו הצנזורים "לתקן" ולהשמיט קטעים, ואף סעיפים שלמים. הצנזורה הקפידה במיוחד על ספרי הלכה שקשורים לחלק חושן משפט ובסעיפים הנוגעים לנוכרים (ראו על כך בהרחבה: הרב יהושע מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן – ביבליוגרפיה, עמ' לו ואילך)].

הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון – ה"צמח צדק" מליובאוויטש (תקמ"ט-תרכ"ו 1789-1866), האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. בן-בתו ותלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל התניא, וחתן דודו רבי דוב בער – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בגיל שלוש מאמו, ומני אז גדל והתחנך בבית זקנו בעל התניא, וידו לא משה מתוך ידו שנים רבות. לאחר פטירת חותנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח, עלה על כס הנשיאות, והנהיג את חסידות חב"ד במשך למעלה מ-36 שנים.
בתקופת ה"צמח צדק" גדלה חסידות חב"ד עד שנעשתה לעדה הגדולה ביותר בין יהודי רוסיה. מאות-אלפי יהודים ברחבי רוסיה הלבנה, ליטא ואוקראינה הלכו לאורו של ה"צמח צדק" ודבקו בו בלב ונפש. ה"צמח צדק" היה הדמות הסמכותית לכל ענייני הכלל והפרט של הציבור היהודי: "כל שדוך, כל גט, כל מסחר, אך על ידו נגמר. כל ריב עדיו הביאו למשפט. בלי הסכמתו לא לקחה כל עדה רב או שו"ב... כל צרכי בני ישראל היו גלוים וידועים לפניו, משאם ומתנם, חיי משפחתם וחיי חברתם, והוא היה כרוח החיה בכל אפני מעשיהם. הוא היה הקשר אשר על ידו נתקשרו לב רבבות הסרים למשמעתו, והוא נטע בקרבם אהבה אחוה ושלום" (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ – אז"ר, "תולדות משפחת שניאורזאהן", ספר האסיף, תרמ"ט, עמ' 166).
ה"צמח צדק" השתתף באספות שנערכו מטעם הממשלה הצארית, בהן הוכרעו עניינים ציבוריים גורליים רבים שנגעו ליהודי רוסיה, ועמד בתוקף ובמסירות נפש נגד תכניות המשכילים שביקשו לשנות את סדרי הלימוד והחינוך היהודי.
ה"צמח צדק" היה מגדולי הפוסקים בדורו. השיב תשובות בהלכה לאלפים (רבות מהן אבדו בשריפה גדולה בשנת תרי"ט. התשובות שנותרו נדפסו בסדרת ספרי השו"ת "צמח צדק", הכוללת למעלה מאלף תשובות לרבנים ודיינים). ה"צמח צדק" גם פרסם את תורת זקנו בעל התניא, הן באלפי מאמריו שבעל-פה והן בכתיבתו הענפה בהלכה, בחסידות ובקבלה.
הספרים שערך והוציא לאור האדמו"ר ה"צמח צדק" – "תורה אור" ו"לקוטי תורה", סבלו הרבה מידה של הצנזורה הרוסית, ועשרות קטעים הושמטו וצונזרו מהנוסח המקורי שלהם. הקטעים המצונזרים הועתקו על ידי תלמידי ה"צמח צדק" ב"ביכלאך" שלהם, וכן על שולי גליונות עותקי הספרים שלהם. חלק מהם נדפסו במהדורות החדשות של "תורה אור" ו"לקוטי תורה", במדורי ההוספות. ידוע על כרכי "לקוטי תורה" שהיו ברשותו של רבי אליהו יוסף ריבלין, בעל "אהלי יוסף", מחשובי תלמידיו של ה"צמח צדק", ושוליהם מלאים בהעתקות מכתב-ידו של רבו ה"צמח צדק", בהן השמטות צנזורה שעדיין לא נדפסו (ראו הרב יהושע מונדשיין, המסע האחרון, עמ' 143-140, ובהערות).

עותק חסר. ג-קכח; פח דף. חסרים 14 דף: דף השער וארבעה דפים לאחריו, ותשעה דפים אחרונים (במקור: [3], קכח; צז דף). 21 ס"מ. מצב גרוע-בינוני. כתמים קשים ובלאי רב. קרעים וסימני עש קשים, עם פגיעות רבות בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה. מצב ההגהות: חלקן קצוצות וחלקן דהויות. סימני עש וקרעים, עם פגיעה בכמה מן ההגהות.