מכתב רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (אחיו של רבי עקיבא איגר) – ומכתב בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר חתנו ותלמידו ...

מכתב רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (אחיו של רבי עקיבא איגר) – ומכתב בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר חתנו ותלמידו של החתם סופר

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר, החותם "הק' שמחה בונם במוהר"ם גינס זצ"ל מא"ש" [מאייזנשטט]. מאטרסדורף, שבט תקע"ט [1819].
מכתב משפחתי שנשלח לעיר וויעהלן, אל בנו רבי משה גינז ולכלתו מרת ריטשא. המכתב כולל ברובו דברי תורה שנאמרו בשיעורו לבני הישיבה בלימוד מסכת כתובות ("מקרוב אמרתי בלימוד השיעור ר"פ אעפ"י..." [ריש פרק אף על פי]). פתיחת המכתב וסיומו עוסקים בעניינים משפחתיים וכוללים דרישות שלום לאנשים שונים.
מעבר לדף, מכתבים מבני משפחה נוספים, בעברית וביידיש, בהם מכתב מבנו של רבי שמחה בונים – הבחור יוסף גינז-שלזינגר, המספר לאחיו הגדול על שקידתו בלימוד התורה: "...והנני להיות היום טרוד בחזרת השיעורין שלמדנו זה החורף... וכי אני שוקד בלימודי בחפץ נאמן, גם ה' יתן הטוב להשפיע עלי ממעון קדשו רוח חכמה ובינה, להתעלות בתורת ה', כחפץ נפש אחיך... הק' יוסף בן לאאמ"ו מו"ה בונם גינס". כפי הנראה, מכתב זה של רבי יוסף נכתב אף הוא בידי אביו, רבי שמחה בונים.

הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה). מבניו וחתניו נודעו: בנו בכורו הגאון רבי משה מקבל המכתב שלפנינו; בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר (חתן אשת דודו, בעל ה"חתם סופר") – כותב המכתב שמעבר לדף; בנו רבי שמואל אב"ד אבראהם, וחתנו הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה".

בנו מקבל המכתב: הגאון רבי משה גינז-שלזינגר (נפטר תרי"ח 1857), תלמידו האהוב של דודו, רבינו עקיבא אייגר. מרבני ווילעהן (הסמוכה לפוזנא). בשנת תק"ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג בביהמ"ד של רבי ליב ב"ר שאול (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו רבי בונם אודותיו: "...לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג... היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א כמובא בהקדמה ל"דרוש וחידוש". נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א והחתם סופר. ראו אודותיו: חכמי אה"ו (המבורג, תרס"ח, עמ' 119).

בנו (שמכתב ממנו מופיע לפנינו), הגאון רבי יוסף גינז-שלזינגר, נשא לאשה בשנת תקפ"ז את בתו החורגת של ה"חתם סופר" ונכדתו של דודו רבי עקיבא איגר (בת רבי אברהם משה קאלישר אב"ד פילא חתן רבי עקיבא איגר, שאלמנתו נישאה לה"חתם סופר") והיה סמוך על שולחן חמיו ה"חתם סופר" בפרשבורג ו"מיום חתונתו לא מש מבית מדרשינו". ה"חתם סופר" חיבבו מאד והוא מזכירו בצווואתו בשם "חתני הרב המופלג מה"ו יוסף נ"י". הדפיס את ששת חלקי שו"ת חתם סופר, ולימים ייסד בעירו וינה, את הוצאת הספרים "שלזינגר", הקיימת עד היום בתל-אביב ("הוצאת סיני").

דף כפול (שני עמודים כתובים + כתובת הנמען בעמוד השלישי). כ-24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני קיפול.

המכתב שלפנינו לא נדפס בספרי "חידושי רבי בונם איגר", אולם דיונים באותם נושאים בסוגיא מופיעים בחידושים שנדפסו על מסכת כתובות (הוצאת מכון ירושלים, תשנ"ז, עמ' עח; הוצאת רש"ד הכהן פרידמן, תש"ע, עמ' קכז).