ארבעה מכתבים מאדמו"רי סלונים לדורותיהם – רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", נכדו ה"דברי שמואל", ניניו ה"בית אברהם" ...

ארבעה מכתבים מאדמו"רי סלונים לדורותיהם – רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", נכדו ה"דברי שמואל", ניניו ה"בית אברהם" וה"ברכת אברהם"

ארבעה מכתבים מעניינים מאדמו"רי חסידות סלונים לדורותיהם: הרה"ק רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים בעל "יסוד העבודה", נכדו הרה"ק רבי שמואל וינברג מסלונים בעל ה"דברי שמואל", נינו הרה"ק רבי אברהם וינברג (השני) בעל ה"בית אברהם", ונינו הרה"ק רבי אברהם וינברג (השלישי) מטבריה וירושלים, בעל ה"ברכת אברהם".

1. מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג, וחתימתו (הקצרה: "דוש"א" = דורש שלומם אברהם), שנשלח לארץ ישראל, אל תלמידו האהוב רבי יהודה ליב ואל נכדיו (רבי נח וינברג ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, שעלו לארץ ישראל בשנות התר"ל), עם דברי חיזוק והדרכה (בתוך הדברים מובלעת תוכחת מוסר, על פירוד לבבות מסוים שהיה בין החברים). בסיום המכתב מבקש מהם האדמו"ר לעמוד בקשר מכתבים עם נכדו ה"דברי שמואל", והוא מסיים בבקשה לזכות לאהבת-חברים: "כתבו בהאג'[רות] לנכדי היקר רוח וי"א מ' שמואל נ"י... ה' אותי ואתכם באהבת אמת ואהבת חברים ואת כל ישראל. נאם... ידידם כשישמעו, דוש"א" [סלונים, שנות התר"ל-תר"מ בקירוב].
האדמו"ר בעל "יסוד העבודה" מסלונים עמד בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים, עם חסידיו ונכדיו (בעיקר עם אלו שעלו לארץ ישראל, לקהילת החסידים בעיר טבריה). חלק ממכתבים אלו נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה, אולם המכתב שלפנינו לא נדפס שם.

[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). מצב בינוני. כתמים ודהיית דיו. קרעים חסרים עם פגיעה רבה בטקסט (משוקמים במילוי נייר).

2. כתב-יד (שני דפים), מאמר חסידות בענייני תשובה ותפילה, בכתב-ידו וחתימתו (הקצרה), של האדמו"ר השני מסלונים, בעל ה"דברי שמואל".
המאמר לפרשת נח, נשלח כמכתב "לחבירים מקשיבים לדבר ה'... הנדבר בש"ק שיחת צדיקים...", ובסופו הוא חותם: "המצפה לישועת ה' שיזכיני להיות נאה מקיים. ש' –".
נדפס בספר דברי שמואל, ירושלים תשל"ד, עמ' רכה-רכו (שם לא נדפסה אות החתימה, ש', בסוף המאמר).

[2] דף (כתובים מצדם האחד בלבד – אחד כתוב לאורך הדף, והשני לרוחבו). 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

3. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם וינברג (השני), שנשלח לטבריה אל קרובו הרה"ק רבי אברהם וינברג (השלישי), לרגל בר המצווה של בנו ר' זעליג וינברג [ברנוביץ, תרפ"ב בקירוב]. בסיום המכתב לאחר החתימה, מכתב נוסף אל חתן הבר מצווה עם דברי חיזוק והדרכה: "הבן יקיר יניק וחכים מ' זעליג שיחי'... וידוע תדע כי כל תנועה טובה שתשריש בלבך ומוחך כעת, יביא לך תועלת גדול ונורא עד למאה ועשרים שנה... ורחם על ימי נעוריך, וחזק ואמץ בתורה ויראת ה', כי זה כל האדם השלם...". בשולי המכתב כותב האדמו"ר מברנוביץ, שם אשה (עם שמות אביה ובעלה), שתוזכר ע"י הרה"ק רבי אברהם מטבריה בתפילתו, "...שתפקד ותזכר לטובה בזחו"ק [=בזרעא חייא וקיימא]".

[1] דף (כתוב משני צדדיו). כ-21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים, משוקמים בדבק ובנייר דבק (חומצי).

4. מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם וינברג (השלישי), אל בנו רבי זליג. [טבריה, תרצ"ד-תרצ"ה בקירוב].
בתוך הדברים מוזכרת ההשתדלות להשגת סרטיפיקט (רשיון עלייה לא"י), עבור חתנו – רבי שלום נח ברזובסקי, שעלה לארץ בראשית שנת תרצ"ו – לימים, האדמו"ר בעל "נתיבות שלום".

[1] דף כפול. 19.5 ס"מ (הכולל 3 עמ' כתובים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.

האדמו"ר הראשון מסלונים – רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם", "יסוד העבודה", ו"באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
מקבל המכתב הראשון – הרה"צ רבי יהודה קסטלניץ-סלונים – אחיינו של ה"יסוד העבודה". עלה לטבריה והיה הארי שבחבורת חסידי סלונים. בנו הוא האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים וחתנו הוא הגאון רבי משה קליערס רבה של טבריה.

האדמו"ר השני מסלונים – רבי שמואל וינברג, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העלייה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
בנו – האדמו"ר השלישי מסלונים – רבי אברהם וינברג (השני), בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג), חסידא ופרישא. החל להנהיג את חסידות סלונים בשנת תרע"ו. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החל לקומם את הריסות החסידות מחדש. בשנת תרע"ח ייסד בברנוביץ, יחד עם ידיד נפשו הגה"צ רבי משה מידנר, את ישיבתו החשובה "תורת חסד", ישיבה שמיזגה שיטת לימוד ליטאית יחד עם עבודת ה' בלהט הנפש בדרך החסידית. עד לשנת תרפ"ט התגורר בביאליסטוק, ומשנת תרפ"ט עבר להתגורר בברנוביץ.
האדמו"ר מסלונים-ירושלים – רבי אברהם וינברג (השלישי), בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח (אחיו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל" ונכדו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה"). מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה פנו אליו זקני עדת חסידי סלונים וביקשוהו להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם (שהיה אז כבר כבן שישים וחמש) לעמוד בראשות העדה. אז עבר לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים. חבר "מועצת גדולי התורה".