כרזת הספד על האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט – ירושלים, תרס"ד – כרזה נדירה

כרזת הספד על האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט – ירושלים, תרס"ד – כרזה נדירה

כרזה מודפסת, "עת ספוד" – הספד בירושלים על הסתלקות האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. ירושלים, אדר תרס"ד [1904].

הודעה על ההספד שיישא הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר לזכרו של בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בבית המדרש החסידי "אהל משה גרשון ורעכל" בבתי כולל אונגרין בירושלים.

"עת ספוד – על הלקח מאתנו ארון אלקים, הרב הגאון הק'... אדמו"ר מרן חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים האבד"ק סיגוט זצוק"ל, יעורר עליו הספד ובכי הרב הגאון... מו"ה עקיבא יוסף שלעזינגער... ביום פטירת משרע"ה ז' אדר בשעה תשעה בבהמ"ד אהל משה דחסידים בבתי כולל אונגארן, וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו ה"ייטב לב" נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר. הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו ב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים.

[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים בקווי הקפל, מחוזקים בהדבקות דבק סלוטייפ בגב. קרעים חסרים קטנים בשוליים.

נדיר מאוד – העותק היחיד הידוע לנו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.