מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ברכה לרגל הולדת הבת וברכה לאריכות ימים ושנים – נשלח אל הרה"צ רבי שלמה ...

מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ברכה לרגל הולדת הבת וברכה לאריכות ימים ושנים – נשלח אל הרה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות ואביו הגריא"ז מרגליות

מכתב מאת האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים. ברוקלין ניו-יורק, "א' לס' ואלה תולדות" [כ"ו כסלו] תשכ"ה [1964].

כתיבת-יד סופר [כנראה משמשו בקודש הרה"ח ר' יוסף אשכנזי], על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות"; המכתב חתום בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר, עם הוספת כמה מילים בעצם כתב-ידו.

נשלח אל הרה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות, לרגל הולדת בתו. במכתבו מברך האדמו"ר: "..."והנני לברכו בברכת מזל"ט [מזל טוב], שתזכו לרב נחת ותהי' בריאה בשלמות, ותזכו לגדל את יו"ח [יוצאי חלציכם] מתוך נחת והרחבה ואף טוב וחסד ישכון באהליכם, ותזכו לבשר בש"ט כה"י כאו"נ [בשורות טובות כל הימים כאות נפש], ידידו דו"ש [דורש שלומו] – הק' יואל טייטלבוים".

בשולי הדף מבקש האדמו"ר למסור את ברכתו אל אביו הגאון המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות: "ודר"ש [ודרישת שלום] וברכת מז"ט [מזל טוב] לכבוד מר אביו היקר הרב המאוה"ג [המאור הגדול] החסיד המפואר שליט"א – יזכה לאריכת ימים ושנים ורב נחת מבנים ובני בנים בכ"ט [בכל טוב] – הנ"ל".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

מקבל המכתב, הרה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות (תרצ"א-תשס"ב), בנו של המקובל הירושלמי הנודע הגאון הצדיק רבי ישעיה אשר זליג מרגליות (תרנ"ד-תרכ"ט).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל. קרע קטן בשוליים; הדבקות נייר דבק בגב.