סידור בית יעקב (עמדין) – נוסח אשכנז – וורשא, תרמ"ט – העותק של רבי אליהו לנדא המוציא לאור של סידור הגר"א

סידור בית יעקב (עמדין) – נוסח אשכנז – וורשא, תרמ"ט – העותק של רבי אליהו לנדא המוציא לאור של סידור הגר"א

סידור בית יעקב, דינים ופירושים, מאת רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, נוסח אשכנז. וורשא, דפוס ישראל אלאפין, "תרמ"א" [תרמ"ט 1889]. שני שערים. מעבר לשער הראשון, רישום מודפס על זכויות עורך המהדורה רבי משה אלטער שו"ב שפירא מז'יטומיר.

העותק של רבי אליהו לנדא מירושלים מהמו"לים של "סידור הגר"א – אשי ישראל" (ירושלים, תרס"ח) וספרים רבים, שעבר ממנו לרשותו של רבי אברהם בונימוביץ מוולוז'ין – מו"ל ומחבר סידור "מנחת ערב" (ירושלים תרפ"ח): חותמת רבי "אליהו בהר"א לאנדא, נכד הגר"א זצוק"ל מווילנא"; רישום בעלות: "קניתי זה מהאברך ר' אליהו בהר"א לנדא נכד הגר"א זצוק"ל מווילנא, משה אלי' ב"ר אברהם ליב הלוי מיוואלאזין נ"י", וחותמות של רבי "אברהם ליב הלוי בונימוביץ, ירושלים ת"ו"
מעט הגהות בכתב-יד.

רבי אליהו לנדא "נכד הגר"א" (תרל"ג-תש"ו), מצאצאי הגר"א. בן-זקוניו של הגאון רבי אלעזר לנדא מסלונים (תקע"ח-תרל"ד), שעלה לירושלים בשנת תרכ"ח, בנו של הגאון רבי יעקב משה לנדא מסלונים (תק"מ-תר"ט) בן רבי אברהם בן הגר"א. הקים בירושלים מוסדות תורה וחסד ("מדרש אליהו", גמ"ח "עושה חסד", "למען ציון" ועוד). עסק רבות בהדפסת והפצת ספרי הגר"א ומשפחתו. במשך ימי חייו הוציא והדפיס למעלה מחמישים ספרים. אחד ממפעליו הרבים היתה הוצאת ספר תנ"ך מוגה, כתחליף למהדורת המסיון שהיתה אז בשימושם של אנשי ירושלים. הרב חרל"פ כינהו בשל כך: "גואל התנ"ך". עיסוקו במסחר בספרים, תשמישי קדושה ואתרוגים הביא אותו לארה"ב, שם ייסד את "בית המדרש אליהו" ע"ש זקנו הגר"א, אך הוא סירב להשתקע שם וחזר לארץ ישראל. בשנותיה הראשונות של תל אביב ייסד את "בית הכנסת הגר"א" ברחוב הירקון 42 בעיר, בו נהגו כפי מנהגי הגר"א ותלמידיו (ראה אודותיו: וסרמן, מיקירי ירושלים, תל אביב תשל"ג, עמ' 78-80).

רסח, קכט, כ, לד דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. בדף האחרון שיקום בנייר דבק. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.

בשערים נכתב התאריך "תרמ"א", אולם באישור הצנזור שמעבר לשער הראשון מופיע התאריך משנת 1889.