|
פריט 335:
יוסף צבי גייגר – ארכיון כתבי-יד: סיפורים, מכתבים, פנקסי רשימות – צפת, סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $850 (₪3,103)
₪3,103
מחיר פתיחה:
$
500
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
יוסף צבי גייגר – ארכיון כתבי-יד: סיפורים, מכתבים, פנקסי רשימות – צפת, סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
אסף מגוון של פריטים בכתב-ידו של ר' יוסף צבי גייגר. סוף המאה ה-19 עד שנות ה-40. עברית ומעט גרמנית.
בהם:
• ספרון הכנסות והוצאות בכתב-יד – פנקס קטנטן (6.5 ס"מ), ממולא בכתב-יד זעיר, עם פירוט עבודות שהוזמנו, שמות המזמינים, הכנסות והוצאות לשנים תרנ"א-תרנ"ה 1891-1895.
• "הצעה חשובה!", איגרת למייסדי נתניה, כתובה בכתב-יד קליגרפי, ובה בקשה להקים מוסדות צדקה יהודיים במושבה: חברה קדישה, בקור חולים, וארגונים (ראשית שנות ה-20).
• פנקס בכתב-יד, ובו רשימת המכתבים ששלח יוסף צבי גייגר בימי חייו – רישום של מאות מכתבים, עם שמות הנמענים, הערים שבהם התגוררו ולעיתים תמצית של התוכן, שנשלחו למן שנת 1890 ועד לשנת 1944.
• לקט מכתבים לנכבדים ובעלי תפקיד (כנראה, נכתבו עבור שולחים שאינם יודעים קרוא וכתוב): בקשת עזרה מרבני צרפת בשם אחד מפועלי המושבה זכרון יעקב (1903); קובלנה ל"ראש משפט השלום" השופט יוסף סטרומזה (1919); בקשת עזרה מהמושל הצבאי "ירום הודו" (רונלד סטורס? 1920).
• לקט פתקאות עם "תרופות סבתא" למחלות שונות – כאבי ראש, כינים, נשירת שיער, ועוד (כנראה, נאספו לקראת פרסום ככתבה בעיתון).
• פנקס עם ידיעות שנאספו בתקופת מלחמת העולם הראשונה ונשלחו לעיתונות (1914-1918).
• וכן טיוטות לסיפורים, מכתבים, חידות לעיתונות, ופריטים נוספים.
מצורף מכתב בכתב-ידו של אליהו גייגר, בנו של יוסף צבי גייגר.
כ-35 פריטים בכתב-יד. גודל ומצב משתנים.
ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים שהזמין מאוסטריה ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
