מכירה פומבית 052 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – תחריטים ותצלומים
קדם
27.2.24
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 244:

ספר העיטור – וורשא, תקס"א – העותק של האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים בעל ה"דברי דוד", נכד ה"ייטב לב"

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $240 (₪871)
מחיר כולל עמלה: $ 300 (₪1,089)
מחושב לפי השער שנקבע על ידי בית המכירות ביום המכירה
מחיר פתיחה:
$ 100
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 27.2.24 בבית המכירות קדם
תגיות:

ספר העיטור – וורשא, תקס"א – העותק של האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים בעל ה"דברי דוד", נכד ה"ייטב לב"

ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. וורשא, דפוס אדונית האלמנה זאוואצקא, תקס"א 1801.
העותק של האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים, אב"ד עטשעד, נכדו של ה"ייטב לב". בדף השער מופיעה חותמתו: "דוד טייטעלבוים אב"ד דק"ק נאדיעטשעד".


האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד (נאדי-עטשעד; נאג'-אצ'אד), בעל ספר "דברי דוד" על התורה והמועדים (מישקולץ תש"ג). בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבסוב, ונכדו של בעל ה"ייטב לב". כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. יחד עם בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים. נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם. היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).


[2], צו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.


מביכורי הדפוס העברי בוורשא, בתקופה בה היא הפכה לבירת פולין. הדפסת ספרים עבריים בעיר החלה בשנת תקנ"ו, בעקבות החלטת השלטונות החדשים (נסיך פולין מטעם מלכות פרוסיה) לצמצם את ייצוא ההון אל מחוץ לארץ, בין היתר על ידי צמצום הייבוא של ספרים.

הספר העברי הראשון שראה אור בעיר וורשא נדפס בשנת תקנ"ו (1796) בדפוס האדונית זאוואצקא, אלמנת המדפיס Peter Zawadzki (ראה: וינוגרד, אוצר הספר העברי, עמ' 169; "נשים במלאכת הדפוס של הספר העברי", מאת אברהם יערי. בתוך: מחניים, ק"ו, תשכ"ו, עמ' קלג).


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא