ביכל חסידות חב"ד / העתקי מכתבי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש – תרפ"ח עד תשל"ב

ביכל חסידות חב"ד / העתקי מכתבי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש – תרפ"ח עד תשל"ב

אוסף העתקים וצילומים של מכתבי האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ומכתבי הרבי מליובאוויטש, ושכפול ליטוגרפי של ביכל חסידות חב"ד; מארכיון הגה"ח רבי דובער טקץ'.
● ביכל חסידות חב"ד משוכפל בליטוגרפיה ובסטנסיל. [נדפס בשנות התר"פ-תר"צ בקירוב]. הביכל כולל מספר קונטרסים עם מאמרי חסידות מאת אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: מאמר ד"ה "כי עמך מקור חיים" (נדפס בספר המאמרים תרפ"ה, עמ' רכב ואילך); מאמר ד"ה "מן המיצר קראתי יה", בראשו "א' דר"ח תמוז פ"ז" (נדפס בספר המאמרים תרפ"ז, עמ' קפט ואילך); מאמר ד"ה "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", "בסעודת פורים בתו"ת ווארשא תרפ"ח (נדפס בספר המאמרים תרפ"ח, עמ' נב); מאמר ד"ה "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה" (נדפס בספר המאמרים תרפ"ח, עמ' נט ואילך); מאמר ד"ה "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" (שכפול בסטנסיל, מרביתו דהוי וקשה לקריאה; נדפס בספר המאמרים תרצ"ג, עמ' תקלז ואילך). [32] עמ'. בגב אחד הדפים חותמת של הגה"ח רבי דובער טקץ'.
● פקסימיליה של מכתב בכתי"ק האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, ז' שבט תרפ"ח [1928]. המכתב צולם והופץ בשעתו בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם. [1] דף (2 עמודים מודפסים). מוצמד לדף שבגבו רישום וחותמת הגה"ח רבי דובער טקץ'. סימני עש עם פגיעה בטקסט.
● העתק של ארבעה מכתבי אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בכתב-ידו של הגה"ח רבי דובער טקץ'. המכתבים נשלחו ע"י הריי"ץ בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד, אל קהילת חסידי חב"ד בעיר לודמיר ואל הרב טקץ' שכיהן כמשפיע לחסידי חב"ד בעיר. למיטב בדיקתנו, אחד המכתבים לא הובא בדפוס (מכתב מיום כ"א אלול תרצ"ג, אל "קהל עדת ישראל בלודמיר"); שלושה מהמכתבים נדפסו באגה"ק של הריי"ץ (כרך יא, אגרת גתתפד; כרך ג, אגרת תרחצ; כרך יז, אגרת ו'שנד). [5] דף בכתב-יד.
● צילום של מכתב "כללי-פרטי" לרגל חג הפסח מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"א ניסן תשל"ב [1972]. יידיש. צילום מקורי (על נייר מכתבים רשמי של הרבי). נדפס באגה"ק של הרבי, כרך כז, אגרת י'שע. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. [2] דף (3 עמודים מודפסים).

הגאון החסיד רבי דובער טקץ' (טקאטש; תרמ"ט-תשל"ה), מחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל, וממייסדי ומנהלי תלמוד תורה "בני תמימים" וישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. נולד בעיר לודמיר שבפלך ווהלין, והיה מראשוני התלמידים בישיבת לודמיר אצל הגאון רבי חיים מענדל קוסטרומצקי, מחסידי קארלין. בהמשך למד בישיבת הגאון רבי יואל שארין בזוויעל, שכתב עליו: "ראוי להיות מורה הוראה גדול בישראל". לאחר אירוסיו לבת החסיד ר' אברהם אליהו סלץ מלוקאץ, התקרב לחב"ד ונסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. בהמשך נתמנה לרב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בלודמיר, והיה מוסר שיעורים בחסידות בשטיבל הליובאוויטשי בעיר. עסק גם בגיוס כספים לטובת ישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בקיץ תרצ"ב נטל חלק בהכנות לקראת ביקור אדמו"ר הריי"ץ בלודמיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בתי הכנסת "קונטרוביץ" ו"אהבת ציון" בתל אביב. בשנת תש"ז נסע כשד"ר אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לצורך גיוס תרומות למוסדות חב"ד בתל אביב. נודע בחיבורו "קונטרס השמות החדש" (י"ב חלקים) – מפתח שמות חשוב עבור כותבי גיטין וכתובות. מלבד זאת חיבר את ספר "תר"ך עמודי אור" על תרי"ג מצות (שמונה חלקים), ספר "סדר ימות עולם" על סדר הדורות, ועוד.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. קרעים חסרים וסימני עש עם פגיעות בטקסט.