מכתב מרבי אריה לוין - אל חתנו המיועד, הגרי"ש אלישיב – בתקופת האירוסין, כסלו תר"צ

מכתב מרבי אריה לוין - אל חתנו המיועד, הגרי"ש אלישיב – בתקופת האירוסין, כסלו תר"צ
מכתב בכתב ידו וחתימתו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. ירושלים, [כסלו] תר"צ [1929].
נכתב אל המיועד להיות חתנו, רבי יוסף שלום אלישיב [שנשא את בתו חיה בחודש אדר תר"צ]. רוב המכתב עוסק בדברי תורה. בפתיחת המכתב כותב לו ר' אריה בחיבה רבה ובלשון מליצית: "כבוד אור עיני מחמד לבי ונפשי מר ש"י עולמות שליט"א" [ש"י הם ראשי תיבות שמו "יוסף שלום", אך יש כאן רמז למושג הקבלי "ש"י עולמות", שהקב"ה עתיד להנחיל לכל צדיק בעוה"ב]. גם חתימת המכתב מסתיימת בלשונות חיבה מליציות: "בכל רגשי כבוד ואהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם – המיול"ח [המיועד להיות חותנך] ארי' לוין".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. תלמיד ישיבות ליטא: הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים. תלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד, ועם ביקוריו בבתי הסוהר של ממשלת המנדט, נתמנה לתפקיד "רב האסירים". כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת למצוקותיו ושמחותיו, והיה גומל חסדים בגופו כל ימיו. זכה לבנים וחתנים גדולי תורה מפורסמים. חביבות מיוחדת היתה לו לחתנו הגאון המתמיד רבי יוסף שלום אלישיב, נכד רבו המובהק בעל ה"לשם".
דף כפול. 20.5 ס"מ. 2 עמ' כתובים, כ-31 שורות בכתב ידו (הפניני) וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.