חדושי המאירי – ברלין, תרי"ט – העותק של רבי איצל'ה בלאזער

חדושי המאירי – ברלין, תרי"ט – העותק של רבי איצל'ה בלאזער

חדושי הרב המאירי, על מסכת ביצה. ברלין, דפוס עדוארד שטיינטהאל, תרי"ט [1859]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמות של הגאון רבי איצל'ה בלאזער: "יצחק בלאזער מלפנים רב בע"מ פעטערבורג"; "יצחק בלאזער מלפנים רב בעי"מ פעטערבורג פעיה"ק ירושלם תובב"א".

הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.

[2], עט דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.