מנורת חנוכה הולנדית מכסף – דגם נדיר ומוקדם עם דופן-גב מעוטרת, מעשה ידי הצורף יואכים (יואכימוס) קון – אמשטרדם, 1760

מנורת חנוכה הולנדית מכסף – דגם נדיר ומוקדם עם דופן-גב מעוטרת, מעשה ידי הצורף יואכים (יואכימוס) קון – אמשטרדם, 1760

כסף מולחם, רקוע, מוטבע ומוחתם.
חתומה באגן הנטף: · חותמת איכות מאמשטרדם; · חותמת העיר אמשטרדם; · האות A (שנת 1760); · חותמת היצרן KUEN (פעל בשנים 1755-1783). · חותמת על השמש: חותמת-מס? (מאוחרת).
מנורת חנוכה גדולה ומפוארת. דופן הגב מעוצבת כקרטוש גדול בסגנון ברוקי, עם עיטור גדול דמוי צדפה בראשו ומחזירור קמור וחלק במרכזו. מעוטרת בדגמים צמחיים סימטריים, בצמד כדים ובצמד של פני מלאכים. אגן נטף מלבני – עמוק ורחב ומעוטר בדגמים צמחיים תואמים – בולט כלפי החזית ומולחם אל תחתית הדופן האחורית. שורת בזיכים עם פיות צבוטים קבועה בתחתית הדופן האחורית, באמצעות פינים וברגים עם אומים. השמש, בעל ידית מסולסלת, קבוע בקצה מוט המתחבר לצדה האחורי של המנורה (נשלף). נקב בתחתית עיטור הצדפה העליון (כנראה, לתליה, אך ייתכן כי שימש בעבר למיקום השמש).
דגם מוקדם ונדיר ממנו ידועות אך דוגמאות בודדות השמורות באוספים מוזיאליים, רובן היו בשימוש בקרב משפחות הולנדיות ממוצא ספרדי-פורטוגזי.

ידועות שתי מנורות דומות מאמשטרדם, מעשה ידי הצורף Harmanus Nieuwenhuys: אחת משנת 1751, מאוסף המלכה וילהלמינה (נרכשה על ידה בשנת 1907), הנמצאת בהשאלה במוזיאון היהודי באמשטרדם (MB02280); השנייה, משנת 1747, מאוסף משפחת מאדורו, נמכרה בבית המכירות הנוטריוני (Venduehuis der Notarissen) בהאג בשנת 2016 (דומה מאוד בעיצובה למנורה שלפנינו). מנורה שלישית, מעשה ידי הצורף Reynier de Haan, האג, 1752, נמצאת באוסף המוזיאון היהודי בניו יורק (F 3693). נוסף על אלו ידועות שתי מנורות אשר נוצרו במאה ה-17 (המוזיאון היהודי באמשטרדם, MB00081 והרייקסמוזיאום, אמשטרדם, BK-1970-116) ושלוש מנורות נוספות מראשית המאה ה-18, בהן הבזיכים ערוכים בצורת חצי-מעגל.
ראוי להזכיר בהקשר זה גם את מנורת החנוכה הלונדונית המכונה Lindo Lamp – אשר נוצרה בידי הצורף John Ruslen בלונדון בשנת 1709 עבור אליאס לינדו (המוזיאון היהודי, לונדון, JM 230) – אף היא דומה בעיצובה למנורות הנזכרות לעיל.
ייתכן כי המנורה שלפנינו הגיעה לאוספו של שלוס דווקא מצד משפחתה של רעייתו, ז'נט (לבית רפאל, 1829-1858), אשר סבה ושניים מדודיה היו בנקאים ממוצא ספרדי שפעלו באמשטרדם.

גובה: 40.5 ס"מ, רוחב: 25 ס"מ, עומק: 9 ס"מ. פגמים באחד מעיטורי הכדים. שרידי נקב מרובע בצדה השמאלי של הדופן האחורית, משוקם (שיקום ישן).

ספרות: Niklaus Flüeler, Museen in der Schweiz, Zürich, 1988, מצולמת בעמ' 24.; Michele Klein, "Preserving Jewish heritage: Solomon Schloss's collection of Jewish ritual art", Journal of the History of Collections, vol. 34, no. 3, 2022, pp. 441-454.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 238.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1019.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).