אוסף תעודות ומכתבים מאת רבני יפו ועסקניה – ראשית המאה העשרים – רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי אהרן הכהן חתן ה"חפץ ...

אוסף תעודות ומכתבים מאת רבני יפו ועסקניה – ראשית המאה העשרים – רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי אהרן הכהן חתן ה"חפץ חיים", רבי שלמה הכהן אהרנסון אב"ד תל-אביב, רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ועוד

אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים ותעודות חתומים בחתימת-ידם ובחותמתם של רבני יפו ועסקניה, בהם: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי בתל אביב-יפו (לימים ה"ראשון לציון" ורב ראשי לארץ ישראל), רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), רבי ישראל איסר שפירא ראש ישיבת "שערי תורה", רבי זרח בַּרְנֶט, ועוד. יפו וירושלים, תר"ס-תש"א [1900-1941].

בין המכתבים והתעודות:
• מכתב גבאי ומנהלי מוסדות "שערי תורה" ביפו (על גבי גלויה רשמית), נשלח לירושלים אל רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין (גזבר הכוללים בירושלים, מזכיר ועד הכללי "כנסת ישראל" וסופרו של רבי שמואל סלנט), בעניני כספי המוסד שנשלחו מרוסיה. יפו, כ"ח אדר תרס"ז [1907].
• שתי תעודות שכנראה נכתבו להצלה מגיוס לצבא העות'מני במלחמת העולם הראשונה: תעודה מטעם מוסדות "שערי תורה" ביפו, המעידה כי "החכם עזריאל ן' נטע פינצוביר הוא בעל קורא בתורה בביהמ"ד שערי תורה ושמש קבוע זה כמה שנים"; חתומה בחותמת-דיו רשמית של המוסד ובחתימת המנהלים רבי שמחה בונם נובובולסקי [תר"ג-תרפ"ז] ורבי יעקב מאיר לרינמן [תר"ז-תרפ"ט]; ומלווה במכתב-המלצה בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. יפו, כ"ו אב תרע"ד [1914].
• תעודה מטעם גבאי בית המדרש "שוני הלכות" ביפו, חתום ע"י הגבאים ר' "זרח בארנאט" ור' "שלמה הארינשטיין" – ש"החכם העותמני יצחק משה ן' אברהם חיים וינברג משמש אצלנו בתור חזן ובעל קורא בתורה בתמידות ביהמ"ד הנ"ל זה כמה שנים". יפו, כ"ה אב תרע"ד [1914]. בשולי הדף חותמות-דיו של "חברה שוני הלכות" ושל "בית המדרש של זרח ברנט" ביפו.

רבי זרח בַּרְנֶט (תר"ג-תרצ"ו), עסקן ופעיל ציבור, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וממייסדי המושבה פתח תקוה ומתיישביה הראשונים [שמו מוזכר בבלדה המפורסמת על חמשת המייסדים של פתח תקוה: "בבוקר לַח בשנת תַּרלַ"ח... יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים / שטמפפר בא וגוטמן בא, וזרח בַּרְנֶט / ויואל משה סלומון, עם חרב בַּאַבְנֶט..."], בשנת תר"נ רכש אדמות מחוץ לחומות יפו והקים בהן את שכונת "נוה שלום" והתיישב בה. היה מראשי הקהילה האשכנזית ביפו, בה הקים את ישיבת "אור זורח" – שנקראה על שמו.

נשוא המכתב, רבי משה יצחק וינברג (תרל"ד-תרע"ו), פעיל ועסקן ציבור, יליד ירושלים, עבר ליפו בשנת תרנ"ג ושימש כמורה בתלמוד תורה "שערי תורה" ב"נוה שלום", ממייסדי המזרחי בארץ ישראל (חתום על קול קורא יחד עם הרב יצחק יעקב ריינס), הדפיס לוח שנה ובו פרסם זכרונות לתולדות הישוב היהודי ביפו.

• מכתב ישיבת "אור-זורח" ביפו, אל הוועד המרכזי של "כנסת ישראל" בירושלים – בקשת תמיכה עבור הישיבה שנקלעה למצב כלכלי קשה בשל ריבוי התלמידים – "תלמידים חשובים ומצוינים מישיבות חו"ל (טלז, סלבודקה, פאניוויז וכו'), אשר נמלטו לאה"ק מחמת המצוק ומפחד האויב..."; המכתב חתום בידי ראשי ומנהלי הישיבה רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), ועוד חתימות וחותמות. יפו, [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב (על גבי גלויה) מאת רבי יהודה ליב גוריון בעל "ברא מזכה אבא" (ירושלים, תרע"א), אל הוועד הכללי "כנסת ישראל" בירושלים. יפו, תרע"ד [1914].
• מכתב מאת רבי גדליהו נחמן בראדער יו"ר ועד הכללי "כנסת ישראל" (תרי"ז-ת"ש), אל ר' אלתר דובער ווישנאצקי (חתן ר' יוסף ריבלין), בעניין משלוחי אתרוגים ולולבים לאוסטרליה ולאפריקה. יפו, י"ח אב [שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ר' מאיר נובובולסקי מיפו (בנו של רבי שמחה בונים נובובלסקי).
• תעודת לידה (מודפסת בעברית ובגרמנית משני צדי הדף) מטעם "הרבנות הראשית ביפו ובהמושבות" / רבי "אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד ביפו והמושבות"; חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר בית הדין ביפו). יפו, [תרע"ה] 22 ביוני 1915. התעודה ניתנה לרבי יהודה ליב פישמן-מימון, על לידת בנו שלמה בשנת 1908 (ילד יתום שאומץ ע"י משפחת מיימון. ראה אודותיו: הרב מיימון בדורותיו, עמ' 182-183).
• תעודת לידה של "בית החולים שער-ציון לבני ישראל אשכנזים וספרדים בעה"ק יפו תובב"א", חתומה בחותמת-דיו רשמית של בית החולים, ובחתימת-ידו של ד"ר חיים חיסין (איש תנועת ביל"ו וממייסדי תל-אביב). יפו, תרע"ה [1914].
• שתי תעודות רווקות (בכתב יד), מטעם "משרד הרבנות המא[ו]חדת ליפו ואגפיה", חתומות בחותמות-דיו רשמיות של הרבנות ובחתימות "היו"ר" רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. תל-אביב, כ"ד תמוז תרפ"ב 1922 / י"ד חשון תרפ"ג 1922.
• שתי תעודות רווקות מטעם הרבנות הראשית לקהילות יפו ותל-אביב; תעודות דו-לשוניות מודפסות בעברית ובאנגלית, וחתומות בחותמות הרבנות – אחת מהן בחתימת-יד הרבנים הראשיים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרונסון (בעברית ובאנגלית), והשניה בחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ג 1923 / תרפ"ח 1928.
• תעודת לידה מטעם הרבנות הראשית של מחוז יפו ותל-אביב, חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-ידם של המזכיר רבי שלמה רוהלד (מזכירם של רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו ושל הראי"ה קוק, ומזכיר וסופר בית הדין) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ט 1929.
• מכתב-קבלה בחתימת גבאי ומנהלי תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, רבי "ישראל איסר בהגאון מרן רפאל שפירא" (אב"ד לאפיטש, בנו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלאז'ין) ורבי ישעיהו צבי גרינברג. עם חותמת המוסד. יפו, תרצ"ו [1936].
• מכתב-הזמנה אל מנהלי ישיבת "חיי עולם בירושלים" (מודפס במכונת כתיבה), מטעם ה"ועד לחגיגת יובל החמשים לעליית הגאון האב"ד מרן הרי"צ [רבי יוסף צבי] הלוי שליט"א לארה"ק", חתום ע"י חברי הוועד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי שלמה אלטשולר. תל-אביב, כ"א שבט תש"א [1941].
• שלושה מכתבים (גלויות-דואר) מאת ר' שמואל לעוויא מיפו, אל ר' משה יצחק גולדשמיט בירושלים, בענייני מסחר ועניינים אישיים. יפו, שנות התר"ס.
• מכתבים נוספים.

23 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.